ח.

עַל יְדֵי מִצְוַת נְטִילַת לוּלָב וּמִינָיו, זוֹכֶה לְגַלּוֹת הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ, לֵידַע שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וּלְגַלּוֹת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם, אֲפִלּוּ בְּכָל לְשׁוֹנוֹת הַגּוֹיִם, וּלְהַכִּירוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו אֲפִלּוּ בְּכָל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, וּלְקַשֵּׁר הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ לְתוֹךְ הַלֵּב, שֶׁיִּהְיֶה לִבּוֹ בִּרְשׁוּתוֹ, וְלֶאֱהֹב אֶת עַצְמוֹ עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּאַהֲבָה, וְלָבוֹא לְאוֹר הָאַהֲבָה שֶׁבַּדַּעַת שֶׁהוּא אוֹר הַגָּנוּז, וְיִתְגַּלּוּ הַצַּדִּיקִים וְהַתּוֹרָה הַגְּנוּזָה, וְעַל יְדֵי זֶה יִתְרַבֶּה שָׁלוֹם רָב בָּעוֹלָם: (תורה ל”ג אות ז’)