כשהבעל־דבר מתגבר מאד על האדם ומבלבל דעתו מאד בכמה מיני הרהורים רעים ובלבולים הרבה שקשה לו מאד לנצחם, אזי יבטל האדם עצמו לגמרי אל השם יתברך. כי כל אדם יכול לבטל עצמו לגמרי לפעמים, דהינו לסתם פיו ועיניו ולסלק דעתו לגמרי, כאלו אין לו שום דעת ומחשבה כלל, רק יבטל עצמו להשם יתברך לגמרי (שם סי' רעה).