עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַיִּין מְתִיקִין שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי הַמְּגִנֵּי־אֶרֶץ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקְּנִין הַמֹּחִין – עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין שֶׁגַּם הַשֵּׁנָה שֶׁהִיא בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַמֹּחִין מְתוּקָה וְטוֹבָה מְאֹד, בִּבְחִינַת "מְתוּקָה שְׁנַת הָעֹבֵד וְכוּ'", כִּי בֶּאֱמֶת צְרִיכִין דַּיְקָא לְסַלֵּק אֶת הַמֹּחַ וְלַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּפְשִׁיטוּת וּבִתְמִימוּת (לקוטי־ מוהר"ן־תנינא ה).
טוען...