לענין הפגם של מקרה־לילה, חס ושלום, התקון הראשון לזה הוא מקוה. וצריכין לזהר מאד לטבל באותו היום דיקא; אפלו אם לא יוכל לטבל בבקר, על־כל־פנים יטבל באותו היום אפלו לפנות ערב. וטוב מאד לטבל תכף מיד אחר שקרה לו המקרה, חס ושלום. ולענין התקון הנפלא של אמירת העשרה קפיטל תהלים המבאר ב"לקוטי־מוהר"ן" – בודאי מי שיוכל לטבל במקוה ואחר־כך יאמרם, מה טוב; אך אפלו אם הוא אנוס שאי אפשר לו לטבל, אף־על־פי־כן אם יאמרם הם תקון גדול ונורא מאד. ואם יאמרם בכונה כראוי – בודאי מה טוב, אך גם האמירה בעצמה מסגל מאד (בהקדמה לתיקון הכללי ובשיחות־הר"ן קמא).