לפעמים אורו של הצדיק הוא גדול מאד מאד עד שאי אפשר להתלמידים לקבל ממנו במקומו, על כן מכרח הצדיק להוריד ולהכניע עצמו אצלם ולילך אליהם, כדי שעל־ידי־זה יתמעט ויתגשם האור קצת כדי שיהיו יכולים התלמידים לקבלו, ובשביל זה מכרח הצדיק לפעמים ליסע על המדינה להאיר להתלמידים. וזה דוקא מגדל עצם הפלגת מעלתו מאד, כי כל מה שהצדיק הוא במעלה גדולה ביותר, הוא צריך לצמצם ולהוריד עצמו לענוה וקטנות ביותר כדי שיוכלו הקטנים ממנו לקבל האור, שזה בחינת במקום גדלתו שם אתה מוצא ענותנותו (שם סימן לח).