הָרַבִּי וְהֶחָכָם אֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר עַל־יְדֵי שֶׁעוֹסֵק לְדַבֵּר עִם תַּלְמִידָיו וּלְהַכְנִיס בָּהֶם דַּעְתּוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָסִים הַמַּקִּיפִים שֶׁלּוֹ לִפְנִים, הַיְנוּ שֶׁזּוֹכֶה לְהַשִּׂיג בְּכָל עֵת הַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת חֲדָשׁוֹת. וְהַמַּקִּיפִין שֶׁלּוֹ הֵם בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁל כָּל עוֹלָם הַזֶּה, כִּי הֵם בְּחִינַת שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא בְּחִינַת תַּכְלִית הַיְדִיעָה בְּחִינַת שֶׁפַע הַכֶּתֶר (שם סימן ז).