לִפְעָמִים אוֹרוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק הוּא גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַתַּלְמִידִים לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ בִּמְקוֹמוֹ, עַל כֵּן מֻכְרָח הַצַּדִּיק לְהוֹרִיד וּלְהַכְנִיעַ עַצְמוֹ אֶצְלָם וְלֵילֵךְ אֲלֵיהֶם, כְּדֵי שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יִתְמַעֵט וְיִתְגַּשֵּׁם הָאוֹר קְצָת כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים הַתַּלְמִידִים לְקַבְּלוֹ, וּבִשְׁבִיל זֶה מֻכְרָח הַצַּדִּיק לִפְעָמִים לִיסַע עַל הַמְּדִינָה לְהָאִיר לְהַתַּלְמִידִים. וְזֶה דַּוְקָא מִגֹּדֶל עֹצֶם הַפְלָגַת מַעֲלָתוֹ מְאֹד, כִּי כָּל מַה שֶּׁהַצַּדִּיק הוּא בְּמַעֲלָה גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר, הוּא צָרִיךְ לְצַמְצֵם וּלְהוֹרִיד עַצְמוֹ לַעֲנָוָה וְקַטְנוּת בְּיוֹתֵר כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ הַקְּטַנִּים מִמֶּנּוּ לְקַבֵּל הָאוֹר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת בִּמְקוֹם גְּדֻלָּתוֹ שָׁם אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ (שם סימן לח).