תְּמִימוּת

עִקַּר קַבָּלַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, הוּא עַל יְדֵי שֶׁמַּשְׁלִיכִין וּמְבַטְּלִין כָּל הַחָכְמוֹת, רַק לֵילֵךְ בִּתְמִימוּת וּפְשִׁיטוּת. כִּי רַק הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית, וּשְׁאָר כָּל הַחָכְמוֹת הֵם בְּטֵלִים אֶצְלָהּ: (תורה קכ”ג)

צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְהַשְׁלִיךְ כָּל הַחָכְמוֹת, וְלַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּפְשִׁיטוּת וּבִתְמִימוּת. כִּי צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ מַעֲשָׂיו מְרֻבִּים מֵחָכְמָתוֹ, כִּי לֹא הַמִּדְרָשׁ הוּא הָעִקָּר אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה; לָא מִבַּעֲיָא חָכְמוֹת שֶׁל סְתָם בְּנֵי אָדָם, שֶׁהֵם בֶּאֱמֶת שְׁטוּת וּכְסִילוּת, בְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהַשְׁלִיכָם לְגַמְרֵי, אֶלָּא אֲפִלּוּ חָכְמוֹת גְּמוּרוֹת, אֲפִלּוּ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ גָּדוֹל בֶּאֱמֶת, כְּשֶׁמַּגִּיעַ לְאֵיזֶה עֲבוֹדָה - הוּא צָרִיךְ לְהַשְׁלִיךְ כָּל הַחָכְמוֹת, וְלַעֲסֹק בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּפְשִׁיטוּת וּבִתְמִימוּת. וְצָרִיךְ אֲפִלּוּ לְהִתְנַהֵג וְלַעֲשׂוֹת דְּבָרִים שֶׁנִּרְאֶה כִּמְשֻׁגָּע בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת הַשֵּׁם. כִּי צְרִיכִין לִפְעָמִים לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים הַנִּרְאִין כְּשִׁגָּעוֹן כְּדֵי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי צְרִיכִין לְהִתְגַּלְגֵּל בְּכָל מִינֵי רֶפֶשׁ וָטִיט בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת ה’ וּמִצְווֹתָיו יִתְבָּרַךְ; וְלָאו דַּוְקָא בִּשְׁבִיל מִצְוָה מַמָּשׁ, אֶלָּא כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִקְרָא מִצְוָה. וְצָרִיךְ לְגַלְגֵּל עַצְמוֹ בְּכָל מִינֵי רֶפֶשׁ וָטִיט כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה רָצוֹן וָנַחַת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּכְשֶׁאַהֲבָתוֹ חֲזָקָה כָּל כָּךְ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי הוּא בְּחִינַת בֵּן יַקִּיר וְחָבִיב מְאֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹמֵל עָלָיו, וּמַנִּיחוֹ לְחַפֵּשׂ בְּגִנְזַיָּא דְמַלְכָּא הַגְּנוּזִים וּצְפוּנִים בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁזּוֹכֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה לוֹ הַהַשָּׂגָה שֶׁל ‘צַדִּיק וְרַע לוֹ, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ’ וְכוּ’; וְזוֹכֶה לְסִתְרֵי תּוֹרָה, וּלְהַעֲלוֹת הַמִּשְׁפָּט שֶׁנָּפַל עַד הַתְּהוֹם, וּלְתַקְּנוֹ: (ח”ב תורה ה’ אות ט”ו)

כְּשֶׁאָדָם הוֹלֵךְ אַחַר שִׂכְלוֹ וְחָכְמָתוֹ, יוּכַל לִפֹּל בְּטָעוּתִים וּמִכְשׁוֹלוֹת רַבִּים וְלָבוֹא לִידֵי רָעוֹת גְּדוֹלוֹת חַס וְשָׁלוֹם, כַּאֲשֶׁר כְּבָר רַבִּים נִכְשְׁלוּ וְנָפְלוּ מְאֹד עַל יְדֵי חָכְמָתָם, וְחָטְאוּ וְהֶחֱטִיאוּ אֶת הָרַבִּים רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְהַכֹּל הָיָה עַל יְדֵי חָכְמָתָם הָרָעָה. כִּי עִקַּר הַיַּהֲדוּת הוּא לֵילֵךְ בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת, בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת, וּלְהִסְתַּכֵּל בְּכָל דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה שֶׁיִּהְיֶה שָׁם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלִבְלִי לְהַשְׁגִּיחַ כְּלָל עַל כְּבוֹד עַצְמוֹ, רַק אִם יֵשׁ בָּזֶה כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - יַעֲשֶׂה, וְאִם לָאו - לָאו; וְאָז בְּוַדַּאי לֹא יִכָּשֵׁל לְעוֹלָם: (ח”ב תורה י”ב)

כְּבָר מְבֹאָר שֶׁעִקַּר הָעֲבוֹדָה הוּא תְּמִימוּת וּפְשִׁיטוּת, בְּלִי חָכְמוֹת. גַּם אֵין צְרִיכִין לַחֲקֹר הַרְבֵּה בַּעֲבוֹדָתוֹ, וְלִרְדֹּף אַחַר חֻמְרוֹת יְתֵרוֹת, כִּי כָּל זֶה הֵם בִּלְבּוּלִים וְדִמְיוֹנוֹת מֵהַבַּעַל דָּבָר לְבַטְּלוֹ מֵעֲבוֹדָתוֹ, וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא בִּטְרוּנְיָא עִם בְּרִיּוֹתָיו, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: “לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת”; וְכָל אֵלּוּ הַחָכְמוֹת, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁחוֹשְׁבִין יוֹתֵר מִדַּי בַּעֲבוֹדָתוֹ (שֶׁקּוֹרִין ‘אִיבֶּער טְרַאכְטִין’) - הֵם מַפִּילִין אֶת הָאָדָם מֵעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְהַחָכְמָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבְּכָל הַחָכְמוֹת, לִבְלִי לִהְיוֹת חָכָם כְּלָל, רַק לִהְיוֹת תָּם וְיָשָׁר בִּפְשִׁיטוּת: (ח”ב תורה מ”ד)

הַחָכְמוֹת מַזִּיקִים מְאֹד לְהָאָדָם, וְהַחֲכָמִים נִלְכָּדִין בְּחָכְמָתָן שֶׁל עַצְמָן. וְצָרִיךְ לְהִתְרַחֵק מְאֹד מִכָּל מִינֵי חָכְמוֹת שֶׁיֵּשׁ לִקְצָת אֲנָשִׁים שֶׁהֵם חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם, וְנִדְמֶה לָהֶם שֶׁהֵם יוֹדְעִים חָכְמוֹת גְּדוֹלוֹת בַּעֲבוֹדַת ה’; כִּי כָּל אֵלּוּ הַחָכְמוֹת - הֵם שְׁטוּתִים גְּדוֹלִים, כִּי אֵין צְרִיכִין אֵלּוּ הַחָכְמוֹת כְּלָל לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. כִּי הָעִקָּר הוּא רַק תְּמִימוּת וּפְשִׁיטוּת וֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְצַדִּיקֵי אֱמֶת; אַף עַל פִּי שֶׁגַּם בְּהַתְּמִימוּת צְרִיכִין לִזָּהֵר, לִבְלִי לִהְיוֹת שׁוֹטֶה, אַף עַל פִּי כֵן, חָכְמוֹת - אֵין צְרִיכִין כְּלָל. וִיכוֹלִין לָבוֹא לְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה עַל יְדֵי תְּמִימוּת וֶאֱמוּנָה בִּפְשִׁיטוּת גָּמוּר: (ח”ב סימנים י”ב, מ”ד. שיחות הר”ן סימן נ”א)

זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה: (ח”ב תורה פ”ג)

צָרִיךְ לִזָּהֵר לְקַיֵּם הָעֲבוֹדוֹת הַפְּשׁוּטוֹת וְהַמִּנְהָגִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כְּגוֹן לוֹמַר זְמִירוֹת בְּשַׁבָּת וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. וְטוֹב מְאֹד מִי שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר תְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת הַרְבֵּה, כְּגוֹן הַתְּחִנּוֹת שֶׁבְּתוֹךְ הַסִּדּוּרִים הַגְּדוֹלִים וְכַיּוֹצֵא, וְלֹא כְּמוֹ הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם הַמִּתְלוֹצְצִים מִזֶּה. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר הַיַּהֲדוּת הִיא פְּשִׁיטוּת וּתְמִימוּת, בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת כְּלָל: (ח”ב תורה ק”ד, שיחות הר”ן סימן קנ”ה)

חֲזַק חֲזַק וְנִתְחַזֵּק: תַּם וְנִשְׁלַם, שֶׁבַח לָאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם. סְלִיק סֵפֶר לִקּוּטֵי עֵצוֹת:

תם ונשלם