תְּשׁוּבָה

עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל הָעֲווֹנוֹת הוּא עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת. וּמִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לְאַחֲרִית טוֹב לָנֶצַח, צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל כֹּחוֹ לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת וְתַלְמִידֵיהֶם, וִיסַפֵּר לִפְנֵי הַצַּדִּיק כָּל לִבּוֹ, הַיְנוּ וִדּוּי דְּבָרִים, וְעַל יְדֵי זֶה מוֹחֲלִין לוֹ כָּל עֲווֹנוֹתָיו. כִּי עֲווֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם חֲקוּקִין עַל עַצְמוֹתָיו, כִּי כָּל עֲבֵרָה יֵשׁ לָהּ צֵרוּף אוֹתִיּוֹת, וּכְשֶׁעוֹבֵר אֵיזֶה עֲבֵרָה, אֲזַי נֶחְקָק צֵרוּף רַע עַל עַצְמוֹתָיו - כְּפִי אוֹתִיּוֹת הַלָּאו שֶׁעָבַר, וְעַל יְדֵי זֶה מַכְנִיס בְּחִינַת הַדִּבּוּר שֶׁל הַלָּאו הַזֶּה שֶׁעָבַר - בְּתוֹךְ הַטֻּמְאָה, וְעַל יְדֵי זֶה מֵבִיא מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְתוֹךְ גָּלוּת דְּסִטְרָא אַחֲרָא, וְזֶה הַצֵּרוּף הָרָע שֶׁנֶּחְקָק עַל עַצְמוֹתָיו נוֹקֵם בּוֹ. וְעַל יְדֵי וִדּוּי דְּבָרִים לִפְנֵי הַתַּלְמִיד חָכָם, יוֹצְאִים מֵעַצְמוֹתָיו הָאוֹתִיּוֹת הַחֲקוּקִים עֲלֵיהֶם וְנִתְתַּקֵּן הַכֹּל: (תורה ד, ה)

עַל יְדֵי שֶׁאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי נִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה עַל יְדֵי שֶׁהִרְגִּישׁ טֻמְאָה קְטַנָּה שֶׁמְּבַלְבֶּלֶת אוֹתוֹ בִּתְפִלָּתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ, עַל יְדֵי תְּשׁוּבָתוֹ גּוֹרֵם שֶׁגַּם הָרְשָׁעִים הַגְּמוּרִים שֶׁיָּצְאוּ מִכְּלַל יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי רִבּוּי מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים, גַּם הֵם נַעֲשִׂים כִּסֵּא לַקְּדֻשָּׁה, וְחוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה, וְעוֹזְרִים לְעוֹבְדֵי הַשֵּׁם שֶׁיִּבְנוּ בִּנְיָנִים דִּקְדֻשָּׁה: (תורה ד’ בסוף)

עִקַּר הַתְּשׁוּבָה: כְּשֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ יִדֹּם וְיִשְׁתֹּק, וְיִסְבֹּל בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים הַבָּאִים עָלָיו. וּבָזֶה הוּא מְמַעֵט הַדָּם שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי, וְזוֹבֵחַ יִצְרוֹ הָרָע; וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְכָבוֹד אֱלֹקִי: (תורה ו’ אות ב’)

קֹדֶם הַתְּשׁוּבָה עֲדַיִן אֵין לוֹ הֲוָיָה, כְּאִלּוּ עֲדַיִן לֹא נִתְהַוָּה בָּעוֹלָם, כִּי טוֹב לוֹ שֶׁלֹּא נִבְרָא מִשֶּׁנִּבְרָא. וּכְשֶׁבָּא לְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְלַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, אָז מֵכִין אֶת עַצְמוֹ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ הֲוָיָה בָּעוֹלָם; עַל כֵּן תְּשׁוּבָה הִיא בְּחִינַת ‘אֶהְיֶה’, הַיְנוּ ‘אֲנָא זָמִין לְמֶהְוֵי’ כַּנַּ”ל: (תורה ו’ אות ב’)

גַּם צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁכְּשֶׁבָּא לִטָּהֵר וְלַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, אוֹמְרִים לוֹ: הַמְתֵּן; הַיְנוּ אַף שֶׁהוּא צָרִיךְ לְמַהֵר מְאֹד לְהִמָּלֵט עַל נַפְשׁוֹ לִבְרֹחַ מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ, אַף עַל פִּי כֵן אַל יְבַהֲלוּהוּ רַעְיוֹנָיו כְּשֶׁרוֹאֶה רִחוּקוֹ מִתְפִלָּה וּמִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי הַהֶכְרֵחַ לְהַמְתִּין עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְתִקּוּן גָּמוּר, כִּי זֶה בְּחִינַת “הַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין לוֹ וְכוּ’, אוֹמְרִים לוֹ: הַמְתֵּן”, וְהָבֵן: (תורה ו, ב)

צָרִיךְ לֶאֱחֹז תָּמִיד בְּמִדַּת הַתְּשׁוּבָה, כִּי אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם אוֹמֵר: חָטָאתִי, עָוִיתִי, פָּשַׁעְתִּי - אֲפִלּוּ זֶה אִי אֶפְשָׁר לוֹ לוֹמַר בְּלִי פְּנִיָּה; נִמְצָא שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה עַל תְּשׁוּבָה הָרִאשׁוֹנָה, הַיְנוּ עַל ‘חָטָאתִי, עָוִיתִי, פָּשַׁעְתִּי’ שֶׁאָמַר: (תורה ו’ אות ג’)

וַאֲפִלּוּ אִם יוֹדֵעַ הָאָדָם בְּעַצְמוֹ שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה, אַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה עַל תְּשׁוּבָה הָרִאשׁוֹנָה. כִּי מִתְּחִלָּה כְּשֶׁעָשָׂה, עָשָׂה לְפִי הַשָּׂגָתוֹ, וְאַחַר כָּךְ בְּוַדַּאי כְּשֶׁעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה, בְּוַדַּאי הוּא מַכִּיר וּמַשִּׂיג יוֹתֵר אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; נִמְצָא לְפִי הַשָּׂגָתוֹ שֶׁמַּשִּׂיג עַכְשָׁו - בְּוַדַּאי הַשָּׂגָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה הִיא בִּבְחִינַת גַּשְׁמִיּוּת; נִמְצָא שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה עַל הַשָּׂגָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה, עַל שֶׁהִתְגַּשֵּׁם אֶת רוֹמְמוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִתְשׁוּבָה כָּזֹאת: (תורה ו’ אות ג’)

הַתְּשׁוּבָה צָרִיךְ לִהְיוֹת בִּשְׁלֹשָׁה תְּנָאִים: שֶׁיִּרְאֶה בְּעֵינָיו, וּבְאָזְנָיו יִשְׁמַע, וּלְבָבוֹ יָבִין - וָשָׁב. כִּי צָרִיךְ הָאָדָם לָשִׂים עֵינוֹ וְלִבּוֹ הֵיטֵב עַל דְּרָכָיו, וּלְהִסְתַּכֵּל עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי וּלְיַשֵּׁב אֶת עַצְמוֹ הֵיטֵב הֵיטֵב, וְלִשְׁמֹעַ הֵיטֵב כָּל דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים - וְאָז יִזְכֶּה לִתְשׁוּבָה בֶּאֱמֶת: (תורה ו’ אות ה’)

עִקַּר הַתְּשׁוּבָה עַל יְדֵי עֲנָוָה, שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לָשִׂים עַצְמוֹ כְּאַיִן, כְּמִדְבָּר לָדוּשׁ, וְלֹא יַשְׁגִּיחַ כְּלָל עַל הַמַּחֲלוֹקוֹת וּבִזְיוֹנוֹת שֶׁמְּבַזִּין אוֹתוֹ, רַק יַחֲזִיק בְּמִדַּת הַשְּׁתִיקָה, וְיִהְיֶה מִן הַשּׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָם וְאֵינָם מְשִׁיבִים וְכַנַּ”ל; וְאָז נִקְרָא חָכָם בֶּאֱמֶת, וְזוֹכֶה לִתְשׁוּבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת כֶּתֶר, שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְכָבוֹד אֲמִתִּי וְנִצְחִי, שֶׁהוּא כָּבוֹד אֱלֹקִי כַּנַּ”ל: (תורה ו’ אות ו’)

כְּשֶׁרוֹצֶה אָדָם לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה, צָרִיךְ לִהְיוֹת בָּקִי בַּהֲלָכָה; וְצָרִיךְ לִהְיוֹת לוֹ שְׁנֵי בְּקִיאוּת, הַיְנוּ בָּקִי בְּרָצוֹא - בָּקִי בְּשׁוֹב, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עַיֵּל וְנָפִיק, בְּחִינַת: “אִם אֶסַּק שָׁמַיִם - שָׁם אָתָּה, וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל - הִנֶּךָּ”. הַיְנוּ מִי שֶׁרוֹצֶה לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, צָרִיךְ לַחְגֹּר מָתְנָיו שֶׁיִּתְחַזֵּק עַצְמוֹ בְּדַרְכֵי ה’ תָּמִיד, בֵּין בַּעֲלִיָּה בֵּין בִּירִידָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת “אִם אֶסַּק שָׁמַיִם - שָׁם אָתָּה, וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל - הִנֶּךָּ”, הַיְנוּ בֵּין שֶׁיִּזְכֶּה לְאֵיזֶה עֲלִיָּה, לְאֵיזֶה מַדְרֵגָה גְּדוֹלָה אוֹ קְטַנָּה, אַף עַל פִּי כֵן אַל יַעֲמֹד שָׁם, וְלֹא יִסְתַּפֵּק עַצְמוֹ בָּזֶה, רַק צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בָּקִי בָּזֶה מְאֹד לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁהוּא צָרִיךְ לֵילֵךְ יוֹתֵר וְיוֹתֵר וְכוּ’, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בָּקִי בְּרָצוֹא וְכוּ’; וְכֵן לְהֵפֶךְ, שֶׁאֲפִלּוּ אִם יִפֹּל חַס וְשָׁלוֹם לְמָקוֹם שֶׁיִּפֹּל, אֲפִלּוּ בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת חַס וְשָׁלוֹם, גַּם שָׁם אַל יִתְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ לְעוֹלָם בְּשׁוּם אֹפֶן, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, רַק יְחַפֵּשׂ וִיבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וִיחַזֵּק עַצְמוֹ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא, בְּכָל מַה שֶּׁיּוּכַל, כִּי גַּם בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת נִמְצָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְגַם מִשָּׁם יְכוֹלִין לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְזֶה בְּחִינַת “וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ”, בְּחִינַת בָּקִי בְּשׁוֹב.

כִּי אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה כִּי אִם כְּשֶׁבָּקִי שְׁנֵי בְּקִיאוּת אֵלּוּ. וּבֶאֱמֶת הִיא בְּקִיאוּת גָּדוֹל מְאֹד, שֶׁיִּזְכֶּה לֵידַע שֶׁצְּרִיכִין לְיַגֵּעַ עַצְמוֹ וְלִטְרֹחַ בַּעֲבוֹדַת ה’ תָּמִיד, וּלְצַפּוֹת בְּכָל עֵת לְהַגִּיעַ לְמַדְרֵגָה גָּבוֹהַּ יוֹתֵר - וְאַף עַל פִּי כֵן אַל יִפֹּל מִשּׁוּם דָּבָר, וַאֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה חַס וְשָׁלוֹם, אַף עַל פִּי כֵן אַל יִפֹּל בְּדַעְתּוֹ כְּלָל, וִיקַיֵּם “וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ” כַּנַּ”ל. וּכְשֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי בְּקִיאוּת אֵלּוּ, אֲזַי הוּא הוֹלֵךְ בְּדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה; וְאָז יְמִין ה’ פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ, וְזוֹכֶה לִכְבוֹד ה’, וְנַעֲשֶׂה עַל יְדֵי זֶה אָדָם לָשֶׁבֶת עַל הַכִּסֵּא, אַשְׁרֵי לוֹ: (תורה ו’ אות ד’)

מַה שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה לוֹמְדִים שֶׁלּוֹמְדִים תּוֹרָה הַרְבֵּה - וְאֵינָם חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה, וְאַדְּרַבָּא, הֵם חוֹלְקִים עַל הַצַּדִּיקִים, זֶה מֵחֲמַת שֶׁלּוֹמֵד שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, כִּי אִם בִּשְׁבִיל כָּבוֹד וְרַבָּנוּת, לְהִתְיַהֵר וּלְקַנְטֵר, וַאֲזַי עַל יְדֵי הַתּוֹרָה נִכְנָס בּוֹ עַרְמֻמִּיּוּת יוֹתֵר, כִּי בְּהַתּוֹרָה יֵשׁ שְׁתֵּי בְּחִינוֹת: “צַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם - וּפוֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם”, וַאֲזַי מֵהַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה - נַעֲשֶׂה לוֹ פֶּה לְדַבֵּר עַל הַצַּדִּיק עָתָק בְּגַאֲוָה וָבוּז. וְיֵשׁ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים מֻבְחָרִים, שֶׁהֵם יוֹדְעִים מֵאֵיזֶה הֲלָכוֹת שֶׁל הַתּוֹרָה נַעֲשׂוּ אֶצְלָם אֵלּוּ הַצֵּרוּפִים רָעִים שֶׁמְּדַבְּרִים עַל הַצַּדִּיקִים; וְהֵם מַעֲלִים אֵלּוּ הַצֵּרוּפִים, וְחוֹזְרִים וְעוֹשִׂים מֵהֶם הֲלָכוֹת וְכוּ’, (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַיֵּן שָׁם בְּסִימָן י”ב): (תורה י”ב אות א’)

כְּשֶׁבְּנֵי אָדָם שֶׁהֵם מִחוּץ לַקְּדֻשָּׁה מְקָרְבִין אֶת עַצְמָן לִפְנִים מֵהַקְּדֻשָּׁה, הֵן גֵּרִים שֶׁמְּגַיְּרִין, הֵן בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה, שֶׁגַּם הֵם הָיוּ מִבַּחוּץ, כְּשֶׁמְּקָרְבִין וּמַכְנִיסִין אוֹתָם לִפְנִים - זֶהוּ עִקַּר כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּכְדֵין אִסְתַּלֵּק וְאִתְיַקַּר שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עֵלָּא וְתַתָּא, וּמַעֲלִין אֶת הַכָּבוֹד לְשָׁרְשׁוֹ; וְעַל יְדֵי זֶה מַמְשִׁיכִין שָׁלוֹם בָּעוֹלָם: (תורה י”ד אות ב’)

עַל יְדֵי עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת בְּתַכְלִית, זוֹכִין לְתוֹרָה, עַד שֶׁיּוּכַל לְהָאִיר בְּלִמּוּד תּוֹרָתוֹ בְּשָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל הַמֻּשְׁרָשִׁים בַּתּוֹרָה, וְעַל יְדֵי זֶה יוּכַל לְהָאִיר וּלְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה אֲפִלּוּ הָרְחוֹקִים מִמֶּנּוּ כַּמָּה פַּרְסָאוֹת. וַאֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, כָּל זְמַן שֶׁשֵּׁם יִשְׂרָאֵל נִקְרָא עָלָיו, אַף עַל פִּי שֶׁחָטָא - יִשְׂרָאֵל הוּא; יְכוֹלִים לְהָאִיר לוֹ אֶל מָקוֹם שֶׁהוּא הֶאָרָה מִשֹּׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ עַל יְדֵי הַתּוֹרָה, וְעַל יְדֵי זֶה חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה: (תורה י”ד אות ג’ ה’)

כְּשֶׁמְּאִירִין וּמְעוֹרְרִין הָרְחוֹקִים בִּתְשׁוּבָה, עֲדַיִן הֵם רְחוֹקִים מֵהַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, וְיָכוֹל לִהְיוֹת לָהֶם מְנִיעוֹת רַבּוֹת, וְצָרִיךְ לָהֶם יְגִיעוֹת רַבּוֹת כְּדֵי לְהַפְשִׁיט מֵהֶם הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים שֶׁהִלְבִּישׁוּ; כִּי אֵלּוּ הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים מַפְסִיקִים כְּמוֹ נָהָר הַמַּפְסִיק, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲלֹךְ דֶּרֶךְ אוֹתוֹ הַנָּהָר. עַל כֵּן אַל יְבַהֲלוּךָ רַעְיוֹנֶיךָ כְּשֶׁאַתָּה רוֹאֶה שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לְהִתְקָרֵב - וּבָאִים עָלֶיךָ מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת; כִּי בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיוּ לְךָ מְנִיעוֹת רַבּוֹת וַעֲצוּמוֹת, כִּי כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מֵהַבְּגָדִים הַצּוֹאִים שֶׁנַּעֲשׂוּ מֵעֲווֹנוֹתָיו. וּצְרִיכִים לִסְבֹּל יְגִיעוֹת וּמְרִירוּת עַד שֶׁיַּשְׁלִיךְ מֵעָלָיו הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים, וְעַל יְדֵי זֶה יִתְבַּטְּלוּ כָּל הַמְּנִיעוֹת וְהַמְּסָכִים הַמַּבְדִילִים בֵּינוֹ לְבֵין הַקְּדֻשָּׁה: (תורה י”ד אות ה’)

לְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּמוּסָר וְיִרְאַת שָׁמַיִם, וּלְעוֹרְרוֹ לִתְשׁוּבָה - הוּא תִּקּוּן קֶרִי: (תורה י”ד בסוף)

צָרִיךְ לְתַקֵּן גַּם כָּל הַחֲטָאִים שֶׁעָשָׂה בְּשׁוֹגֵג; וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לִשְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית: (תורה י”ט אות ג’)

דַּע, כִּי תְּשׁוּבָה הִיא לָשׁוּב הַדָּבָר לַמָּקוֹם שֶׁנִּטַּל מִשָּׁם, דְּהַיְנוּ לְהָשִׁיב וּלְהַחֲזִיר הַדָּבָר לְשָׁרְשׁוֹ; וְשֹׁרֶשׁ כָּל הַדְּבָרִים הִיא חָכְמָה. לָכֵן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לִשְׁמֹר אֶת חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ מִשִּׂכְלִיּוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וּמִמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, וּמִכָּל שֶׁכֵּן מֵהִרְהוּרִים רָעִים, כִּי כָּל הַפְּגָמִים וְכָל הַחֲטָאִים וְהָעֲווֹנוֹת, כֻּלָּם בָּאִים מִפְּגַם הַמַּחֲשָׁבָה, שֶׁאֵינוֹ נִזְהָר לְשָׁמְרָהּ כָּרָאוּי שֶׁלֹּא תֵּצֵא חוּץ מִגְּבוּל הַקְּדֻשָּׁה; וּכְשֶׁנִּזְהָר וְשׁוֹמֵר הַמַּחֲשָׁבָה הֵיטֵב, שֶׁהִיא הַחָכְמָה שֶׁבַּמֹּחַ - זֶהוּ עִקַּר תִּקּוּנוֹ וּתְשׁוּבָתוֹ, (עַיֵּן ‘דַּעַת’ אוֹת כ”ה - כ”ו - כ”ז): (תורה ל”ה)

עִקַּר הַתְּשׁוּבָה תָּלוּי בַּלֵּב, הַיְנוּ בַּמַּחֲשָׁבָה שֶׁבַּלֵּב, שֶׁיִּתְגַּבֵּר לִבְרֹחַ מִמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, וְלַחֲשֹׁב בְּכָל עֵת מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת, לָשׂוּם אֶל לִבּוֹ הֵיטֵב מַה יִּהְיֶה תַּכְלִיתוֹ וְסוֹפוֹ וְכוּ’, וְלַחֲשֹׁב עֵצוֹת וְתַחְבּוּלוֹת אֵיךְ יִזְכֶּה לָשׁוּב אֶל ה’, וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לִתְשׁוּבָה. וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְהַגִּיעַ וּלְהַשִּׂיג אוֹרַיְתָא דְּעַתִּיקָא סְתִימָאָה, הַיְנוּ סִתְרֵי פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא: (תורה מ”ט)

תִּשְׁרֵי וְנִיסָן הֵם יְמֵי תְּשׁוּבָה בְּיוֹתֵר; כִּי “בְּנִיסָן עֲתִידִין לִגָּאֵל”, וְאֵין הַגְּאֻלָּה אֶלָּא עַל יְדֵי תְּשׁוּבָה: (תורה מ”ט אות ו’)

צָרִיךְ לִהְיוֹת “כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח”, כִּי אֲפִלּוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, וּלְתַקֵּן מַה שֶּׁקִּלְקֵל, עֲדַיִן צָרִיךְ לְמַלֹּאות הָעֲבוֹדָה שֶׁהָיָה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת בִּזְמַן שֶׁהָיָה נָזוּף לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; עַל כֵּן צָרִיךְ לָרוּץ הֵיטֵב, לְהִזְדָּרֵז הַרְבֵּה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְמַלֹּאות חֶסְרוֹן הָעֲבוֹדָה שֶׁהָיָה יָכוֹל לַעֲבֹד בִּימֵי קִלְקוּלוֹ: (תורה מ”ט בסופה)

כָּל הַמִּצְווֹת וְהָעֲבֵרוֹת, עִקָּרָן עַל יְדֵי שֶׁמּוֹצִיאִין מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל. כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הַמִּצְוָה, הִיא רַק כְּשֶׁמּוֹצִיאִין אוֹתָהּ מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁזּוֹכִין לַעֲשׂוֹתָהּ בְּפֹעַל; וּכְשֶׁמּוֹצִיא הַמִּצְוָה מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל - הִיא בְּחִינַת בְּרִיאַת הָעוֹלָם מַמָּשׁ, וַהֲרֵי הוּא מְקַיֵּם אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. וְכֵן לְהֵפֶךְ בַּעֲבֵרָה חַס וְשָׁלוֹם, בִּתְחִלָּה הָעֲבֵרָה בְּכֹחַ, שֶׁחוֹשֵׁב לַעֲשׂוֹתָהּ חַס וְשָׁלוֹם, וְאַחַר כָּךְ, כְּשֶׁמּוֹצִיאָהּ מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל וְעוֹשֶׂה אוֹתָהּ חַס וְשָׁלוֹם - אֲזַי הוּא רָשָׁע גָּמוּר וְחָשׁוּב כְּמֵת, וַהֲרֵי מְאַבֵּד עַצְמוֹ, וּמְאַבֵּד עוֹלָם מָלֵא חַס וְשָׁלוֹם; כִּי כָּל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא רַק עַל יְדֵי בְּחִינָה זֹאת, שֶׁיֵּצֵא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל עַל יָדוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל כֵּן בְּכָל עֲבֵרָה חַס וְשָׁלוֹם פּוֹגְמִין בִּכְלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת וּבִכְלָלִיּוּת הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, רַחֲמָנָא לִצְלָן, רַחֲמָנָא לִשֵׁזְבָן. וְאֵין תַּקָּנָה כִּי אִם בִּתְשׁוּבָה; כִּי עַל יְדֵי תְּשׁוּבָה, עַל יְדֵי שֶׁמִּתְחָרְטִים עַל הָעֲבֵרָה וְעוֹזְבִין אוֹתָהּ, עַל יְדֵי זֶה נִתְתַּקֵּן כָּל הַנַּ”ל, וְחוֹזֵר וּמוֹצִיא תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל: (תורה ס”ו אות ב’)

עַל יְדֵי תְּשׁוּבָה מֵאַהֲבָה, אֵין נִשְׁאָר מֵהַחֲטָאִים שׁוּם רֹשֶׁם. וְאָז זוֹכֶה לְהִתְפַּלֵּל וְלִלְמֹד בְּשֵׂכֶל צַח שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹחִין דְּגַדְלוּת, וְאָז יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי, וְלִלְמֹד וּלְהָבִין בְּלִי עִיּוּן, וְזוֹכֶה לְחַדֵּשׁ מֹחוֹ בְּכָל יוֹם וָיוֹם: (תורה ע”ד)

צָרִיךְ כָּל אָדָם לִרְאוֹת שֶׁמִּצִּדּוֹ לֹא יִהְיֶה עִכּוּב בִּיאַת

עִקַּר הַתְּשׁוּבָה תָּלוּי בַּתּוֹרָה; הַיְנוּ כְּשֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה וּמִתְיַגֵּעַ בָּהּ, עַד שֶׁזּוֹכֶה לְהָבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר וּלְחַדֵּשׁ בָּהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם - זֶהוּ תְּשׁוּבָה גְּמוּרָה (עַיֵּן ‘תַּלְמוּד תּוֹרָה’ אוֹת נ”ב): (תורה ק”ה)

אִם יִזְכֶּה שֶׁיַּרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת כְּאֵב חֲטָאָיו, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁיִּמּוֹל עָרְלַת לְבָבוֹ עַד שֶׁיַּרְגִּישׁ לְבָבוֹ בֶּאֱמֶת גֹּדֶל כְּאֵבוֹ, וְיִצְטַעֵר וְיִתְחָרֵט וְיָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה בֶּאֱמֶת - אֲזַי יַרְגִּישׁוּ גַּם כָּל הַלְּבָבוֹת שֶׁל כָּל הַטִּפּוֹת שֶׁנִּמְשְׁכוּ מִמֶּנּוּ, הֵן בָּנָיו מַמָּשׁ, הֵן אוֹתָם שֶׁנִּמְשְׁכוּ לְמָקוֹם אַחֵר חַס וְשָׁלוֹם, כֻּלָּם יִהְיֶה נִמּוֹל עָרְלַת לְבָבָם, וְיַרְגִּישׁוּ הֵיכָן הֵם מֻטָּלִים, וְיִהְיֶה נַעֲשֶׂה רַעַשׁ גָּדוֹל בֵּינֵיהֶם, וְיִתְעוֹרְרוּ לִתְשׁוּבָה כֻּלָּם: (תורה קמ”א)

הַחִלּוּק שֶׁבֵּין מִיתָה לְחַיִּים הוּא רַק אֵצֶל זֶה הָאָדָם הַנִּמְשָׁךְ אַחַר תַּאֲוַת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, וְאֶצְלוֹ נִכֶּרֶת הַמִּיתָה. אֲבָל הַצַּדִּיק הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ, וַאֲפִלּוּ בְּמַה שֶּׁהֻתַּר לוֹ, הוּא אוֹחֵז אֶת תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ - הוּא תָּמִיד חַי, אֲפִלּוּ לְאַחַר מִיתָה, וְאֵין חִלּוּק אֶצְלוֹ בֵּין מִיתָה לְחַיִּים: (תורה קמ”ד)

צָרִיךְ הָאָדָם לָחוּס עַל נַפְשׁוֹ לְמַהֵר לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּיַלְדוּתוֹ, קֹדֶם שֶׁהִזְקִין, כִּי אָז שׁוֹמֵעַ עֲדַיִן קוֹל הַכְּרוּז שֶׁל הַתּוֹרָה שֶׁמַּכְרֶזֶת בְּכָל יוֹם וְקוֹרֵאת אֶת הָאָדָם שֶׁיָּשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהֵם הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁל הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה הַבָּאִים עַל הָאָדָם בְכָל פַּעַם; אֲבָל לְאַחַר שֶׁנִּזְקַן - קָשֶׁה בְּיוֹתֵר לַהֲשִׁיבוֹ (וְעַיֵּן בִּפְנִים): (תורה ר”ו)

יֵשׁ דִּבּוּר שֶׁל תְּשׁוּבָה, בְּחִינַת “קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה’”; הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהַרְבּוֹת בְּדִבּוּרִים מְאֹד, עַד שֶׁיִּשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ כַמַּיִם לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לִתְשׁוּבָה בֶּאֱמֶת. וְזֶה זוֹכִין עַל יְדֵי שְׁלֹשֶׁת קַוֵּי הָאֱמֶת, שֶׁהֵם: תְּפִלָּה, לְהִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת; וְתוֹרַת אֱמֶת; וְשִׁדּוּכִים וְזִוּוּגִים אֲמִתִּיִּים. וּלְכָל זֶה זוֹכִין עַל יְדֵי הַלֵּל וְהוֹדָאָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל יְדֵי לִמּוּד הֲלָכוֹת, שֶׁהֵם עִקַּר שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא: (ח”ב תורה ב’)

צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי הוּא רָחוֹק לְגַמְרֵי מֵעָווֹן, וְאֵין עָווֹן שַׁיָּךְ לוֹ כְּלָל לְפִי דַּקּוּתוֹ וְרוּחָנִיּוּתוֹ; עַל כֵּן הֶעָווֹן חַס וְשָׁלוֹם הוּא מַשְּׂאוֹי כָּבֵד מְאֹד מְאֹד לָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִשָּׂא כְּלָל זֹאת הַמַשְּׂאוֹי עַל עַצְמוֹ אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד, כִּי הַמַשְּׂאוֹי שֶׁל הֶעָווֹן קָשֶׁה וְכָבֵד יוֹתֵר מִכָּל הַמַּשָּׂאוֹת שֶׁל כָּל מִינֵי יִסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם. עַל כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְרַחֵם עַל עַצְמוֹ לְהִשְׁתַּדֵּל לָשׁוּב מֵעֲווֹנוֹתָיו, וּלְבַקֵּשׁ מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לִמְצֹא מַנְהִיג שֶׁיִּהְיֶה רַחֲמָן אֲמִתִּי, שֶׁיָּאִיר בּוֹ דַּעְתּוֹ וְיוֹצִיאוֹ מֵעֲווֹנוֹתָיו; כִּי זֶה עִקַּר הָרַחֲמָנוּת הַגָּדוֹל מִכָּל מִינֵי רַחֲמָנוּת, (עַיֵּן ‘צַדִּיק’ אוֹת צ”ו וְ’תוֹכָחָה’ אוֹת י”ז): (ח”ב תורה ז’ אות ג’)

עִקַּר הַתְּשׁוּבָה הַשְּׁלֵמָה, הוּא כְּשֶׁאָדָם עוֹבֵר בְּאֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת מַמָּשׁ שֶׁהָיָה קֹדֶם הַתְּשׁוּבָה, כָּל אֶחָד לְפִי מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו בַּיָּמִים הַקּוֹדְמִים; וּכְשֶׁעוֹבֵר בְּאֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת וְהָעִנְיָנִים שֶׁהָיָה מִתְּחִלָּה מַמָּשׁ, וְעַכְשָׁו פּוֹנֶה עֹרֶף מֵהֶם, וְכוֹפֶה יִצְרוֹ לִבְלִי לַעֲשׂוֹת עוֹד מַה שֶּׁעָשָׂה - זֶהוּ עִקַּר הַתְּשׁוּבָה הַשְּׁלֵמָה, וְרַק זֶה נִקְרָא תְּשׁוּבָה: (ח”ב תורה מ”ט)

עִקַּר הַתְּשׁוּבָה עַל יְדֵי בּוּשָׁה, כִּי צָרִיךְ לְהִתְבַּיֵּשׁ מְאֹד מְאֹד מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ (עַיֵּן ‘בּוּשָׁה’ אוֹת ד’); וְזֶה זוֹכִין עַל יְדֵי שֶׁרוֹאִין אֶת עַצְמוֹ עִם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת (עַיֵּן ‘צַדִּיק’ אוֹת ק”ח): (ח”ב תורה ע”ב)

מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה, יִהְיֶה רָגִיל בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים, כִּי תְּהִלִּים מְסֻגָּל לִתְשׁוּבָה. כִּי יֵשׁ מְנִיעוֹת רַבּוֹת מְאֹד מִלַּעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. כִּי יֵשׁ אֶחָד שֶׁאֵין לוֹ הִתְעוֹרְרוּת כְּלָל לִתְשׁוּבָה; וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁמִּתְעוֹרֵר לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, יֵשׁ כַּמָּה מְנִיעוֹת לָזֶה, כִּי יֵשׁ כַּמָּה שֶׁשַּׁעַר הַתְּשׁוּבָה סָגוּר בִּפְנֵיהֶם; וְיֵשׁ שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהַגִּיעַ אֶל הַשַּׁעַר הַשַּׁיָּךְ לוֹ, שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם דַּיְקָא צָרִיךְ לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה שְׁאָרֵי מְנִיעוֹת הַמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִן הַתְּשׁוּבָה, עַד שֶׁיָּכוֹל חַס וְשָׁלוֹם לְבַלּוֹת יָמָיו וְלָמוּת בְּלֹא תְּשׁוּבָה חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל כָּל זֶה מְסֻגָּל אֲמִירַת תְּהִלִּים, שֶׁאֲפִלּוּ אִם אֵין לוֹ שׁוּם הִתְעוֹרְרוּת לִתְשׁוּבָה - עַל יְדֵי תְּהִלִּים יִזְכֶּה לְהִתְעוֹרֵר לִתְשׁוּבָה, כִּי כָּל אָדָם וְאָדָם כְּפִי מַה שֶּׁהוּא יָכוֹל לִמְצֹא אֶת עַצְמוֹ בְּתוֹךְ אֲמִירַת תְּהִלִּים, וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְהִתְעוֹרֵר וְלַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, וְלָבוֹא לְשַׁעַר שֶׁל תְּשׁוּבָה הַשַּׁיָּךְ לְנִשְׁמָתוֹ, וְלִפְתֹּחַ הַשַּׁעַר, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה; וְעַל יְדֵי זֶה יָשׁוּב הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵלָיו וִירַחֲמֵהוּ, אַשְׁרֵי לוֹ. עַל כֵּן בִּימֵי אֱלוּל וַעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה עוֹסְקִין כָּל יִשְׂרָאֵל בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים, כִּי אֲמִירַת תְּהִלִּים מְסֻגָּל לִתְשׁוּבָה; אֲבָל צְרִיכִין לַעֲסֹק גַּם בְּכָל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים בְּכַוָּנָה, כְּדֵי לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה כַּנַּ”ל: (ח”ב תורה ע”ג)

עַל כָּל עֲבֵרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם מוֹעִיל תְּשׁוּבָה. וַאֲפִלּוּ עַל הֶעָווֹן הֶחָמוּר שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁהוּא מִי שֶׁהוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה בְּמֵזִיד חַס וְשָׁלוֹם, אוֹ כָּל מִינֵי פְּגַם הַבְּרִית הַחֲמוּרִים חַס וְשָׁלוֹם - עַל הַכֹּל מוֹעִיל תְּשׁוּבָה; וְאֵין כַּוָּנַת הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ כִּפְשׁוּטוֹ, כִּי בֶּאֱמֶת “אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה”, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וּכְבָר מְבֹאָר, שֶׁעִקָּר הַתְּשׁוּבָה הַשְּׁלֵמָה אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת כִּי אִם עַל יְדֵי צַדִּיקֵי אֱמֶת, וְעַל יָדָם יְתֻקַּן הַכֹּל: (שיחות הר”ן סימן ע”א)