וּכְשֶׁרוֹצֶה אָדָם לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה, צָרִיךְ לִהְיוֹת בָּקִי בַּהֲלָכָה, וְצָרִיךְ לִהְיוֹת לוֹ שְׁנֵי בְּקִיאוּת, הַיְנוּ בָּקִי בְּרָצוֹא, בָּקִי בְּשׁוֹב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: זַכָּאָה מָאן דְּעָיֵל וְנָפֵק (זוהר ויקהל ריג: האזינו רצב.).
וְזֶה בְּחִינַת (תהלים קלט): אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה, בְּחִינַת עָיֵל, בְּחִינַת בָּקִי בְּרָצוֹא. וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ – בְּחִינַת וְנָפֵק, בְּחִינַת בָּקִי בְּשׁוֹב. וְזֶה (שיר־השירים ו): אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי. אֲנִי לְדוֹדִי – זֶה בְּחִינַת עָיֵל, וְדוֹדִי לִי – זֶה בְּחִינַת וְנָפֵק. [וְזֶה סוֹד כַּוָּנַת אֱלוּל], וְזֶה עִקַּר כְּבוֹדוֹ.
וְזֶה (ישעיה נח): וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ. דְּרָכֶיךָ – לְשׁוֹן רַבִּים, הַיְנוּ עָיֵל וְנָפֵק. וּכְשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵלּוּ הַשְּׁנֵי בְּקִיאוּת הַנַּ”ל, אֲזַי הוּא הוֹלֵךְ בְּדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה וְזוֹכֶה לִכְבוֹד ה’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ. הַיְנוּ שֶׁזּוֹכֶה לַכֶּתֶר, כִּי לֵית כָּבוֹד בְּלָא כָּף, וְאָז יְמִין ה’ פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ. [וְזֶה סוֹד כַּוָּנַת אֱלוּל]: