ספר המידות · חֲלוֹם

לַחֲלוֹם רָע תֹּאמַר בַּבֹּקֶר: הַחֲלוֹמוֹת שָׁוְא יְדַבֵּרוּ.

לַחֲלוֹם טוֹב תֹּאמַר בִּלְשׁוֹן תְּמִיהָה: וְכִי חֲלוֹמוֹת שָׁוְא יְדַבֵּרוּ וְהָא כְּתִיב (בַּמִּדְבָּר יב, ו): "בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ".

הַצָּנוּעַ בְּבֵית־הַכִּסֵּא – חֲלוֹמוֹתָיו מְיֻשָּׁבִין עָלָיו.

עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר רָע עַל אֵיזֶה צַדִּיק מֵת, מַרְאִין לוֹ חֲלוֹמוֹת מְבֹהָלִין.

מִי שֶׁרוֹאֶה חֲלוֹמוֹת מְבֹהָלִין, זֶה סִימָן לְבֵן אוֹ תַּלְמִיד שֶׁיַּקְדִּיחַ תַּבְשִׁילוֹ בָּרַבִּים.

מִי שֶׁרוֹצֶה שֶׁיִּתְקַיְּמוּ חֲלוֹמוֹתָיו, יִכְתֹּב אוֹתָם בְּפִנְקָסוֹ וְאֶת הַיּוֹם וְאֶת הַשָּׁעָה וְאֶת הַמָּקוֹם.