כח.

יֵשׁ דִּבּוּר שֶׁל תְּשׁוּבָה, בְּחִינַת “קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה’”; הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהַרְבּוֹת בְּדִבּוּרִים מְאֹד, עַד שֶׁיִּשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ כַמַּיִם לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לִתְשׁוּבָה בֶּאֱמֶת. וְזֶה זוֹכִין עַל יְדֵי שְׁלֹשֶׁת קַוֵּי הָאֱמֶת, שֶׁהֵם: תְּפִלָּה, לְהִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת; וְתוֹרַת אֱמֶת; וְשִׁדּוּכִים וְזִוּוּגִים אֲמִתִּיִּים. וּלְכָל זֶה זוֹכִין עַל יְדֵי הַלֵּל וְהוֹדָאָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל יְדֵי לִמּוּד הֲלָכוֹת, שֶׁהֵם עִקַּר שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא: (ח”ב תורה ב’)