ג.

עִקַּר הַתְּשׁוּבָה: כְּשֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ יִדֹּם וְיִשְׁתֹּק, וְיִסְבֹּל בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים הַבָּאִים עָלָיו. וּבָזֶה הוּא מְמַעֵט הַדָּם שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי, וְזוֹבֵחַ יִצְרוֹ הָרָע; וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְכָבוֹד אֱלֹקִי: (תורה ו’ אות ב’)