ח.

הַתְּשׁוּבָה צָרִיךְ לִהְיוֹת בִּשְׁלֹשָׁה תְּנָאִים: שֶׁיִּרְאֶה בְּעֵינָיו, וּבְאָזְנָיו יִשְׁמַע, וּלְבָבוֹ יָבִין - וָשָׁב. כִּי צָרִיךְ הָאָדָם לָשִׂים עֵינוֹ וְלִבּוֹ הֵיטֵב עַל דְּרָכָיו, וּלְהִסְתַּכֵּל עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי וּלְיַשֵּׁב אֶת עַצְמוֹ הֵיטֵב הֵיטֵב, וְלִשְׁמֹעַ הֵיטֵב כָּל דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים - וְאָז יִזְכֶּה לִתְשׁוּבָה בֶּאֱמֶת: (תורה ו’ אות ה’)