כא.

כָּל הַמִּצְווֹת וְהָעֲבֵרוֹת, עִקָּרָן עַל יְדֵי שֶׁמּוֹצִיאִין מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל. כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הַמִּצְוָה, הִיא רַק כְּשֶׁמּוֹצִיאִין אוֹתָהּ מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁזּוֹכִין לַעֲשׂוֹתָהּ בְּפֹעַל; וּכְשֶׁמּוֹצִיא הַמִּצְוָה מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל - הִיא בְּחִינַת בְּרִיאַת הָעוֹלָם מַמָּשׁ, וַהֲרֵי הוּא מְקַיֵּם אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. וְכֵן לְהֵפֶךְ בַּעֲבֵרָה חַס וְשָׁלוֹם, בִּתְחִלָּה הָעֲבֵרָה בְּכֹחַ, שֶׁחוֹשֵׁב לַעֲשׂוֹתָהּ חַס וְשָׁלוֹם, וְאַחַר כָּךְ, כְּשֶׁמּוֹצִיאָהּ מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל וְעוֹשֶׂה אוֹתָהּ חַס וְשָׁלוֹם - אֲזַי הוּא רָשָׁע גָּמוּר וְחָשׁוּב כְּמֵת, וַהֲרֵי מְאַבֵּד עַצְמוֹ, וּמְאַבֵּד עוֹלָם מָלֵא חַס וְשָׁלוֹם; כִּי כָּל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא רַק עַל יְדֵי בְּחִינָה זֹאת, שֶׁיֵּצֵא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל עַל יָדוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל כֵּן בְּכָל עֲבֵרָה חַס וְשָׁלוֹם פּוֹגְמִין בִּכְלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת וּבִכְלָלִיּוּת הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, רַחֲמָנָא לִצְלָן, רַחֲמָנָא לִשֵׁזְבָן. וְאֵין תַּקָּנָה כִּי אִם בִּתְשׁוּבָה; כִּי עַל יְדֵי תְּשׁוּבָה, עַל יְדֵי שֶׁמִּתְחָרְטִים עַל הָעֲבֵרָה וְעוֹזְבִין אוֹתָהּ, עַל יְדֵי זֶה נִתְתַּקֵּן כָּל הַנַּ”ל, וְחוֹזֵר וּמוֹצִיא תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל: (תורה ס”ו אות ב’)