סַבְלָנוּת

כְּשֶׁאָדָם יוֹדֵעַ שֶׁכָּל מְאֹרְעוֹתָיו הֵם לְטוֹבָתוֹ, זֹאת הַבְּחִינָה הִיא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא. וְזֶה זוֹכִין עַל יְדֵי ‘וִדּוּי דְּבָרִים לִפְנֵי הַתַּלְמִיד חָכָם’, וְאָז יִזְכֶּה לֵידַע שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו כָּל יְמֵי חַיָּיו - הַכֹּל לְטוֹבָתוֹ, כִּי הַכֹּל מֵחֲמַת אַהֲבָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֵב אוֹתוֹ. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַדַּעַת שֶׁל הָאָדָם, שֶׁלֹּא יִבְעָט וְלֹא יִתְבַּלְבֵּל מֵהָהַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁעוֹבְרִין עָלָיו, רַק יַאֲמִין שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָתוֹ הַנִּצְחִית: (תורה ד’ אות א’ ג’ ד’)

כְּמוֹ שֶׁכָּל הָרְפוּאוֹת הֵם בְּסַמִּים מָרִים, כֵּן רְפוּאוֹת הַנֶּפֶשׁ צְרִיכִין לְקַבֵּל עַל יְדֵי מְרִירוּת, דְּהַיְנוּ הַמְּנִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁבֵּר וְהַיִּסּוּרִים שֶׁצְּרִיכִים לִסְבֹּל קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לִרְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ בֶּאֱמֶת. וּכְמוֹ שֶׁבָּחֳלִי הַגּוּף לִפְעָמִים הַחֻלְשָׁה גּוֹבֶרֶת כָּל כָּךְ עַד שֶׁאֵין יְכֹלֶת בְּיַד הַחוֹלֶה לִסְבֹּל מְרִירוּת הָרְפוּאוֹת, וְאָז הָרוֹפְאִים מוֹשְׁכִין יְדֵיהֶם מִן הַחוֹלֶה וּמְיָאֲשִׁים אוֹתוֹ - כֵּן כְּשֶׁהָעֲווֹנוֹת שֶׁהֵם חֳלִי הַנֶּפֶשׁ גּוֹבְרִים מְאֹד, אָז אֵין יָכוֹל לִסְבֹּל מְרִירוּת הָרְפוּאוֹת, וְאָז הָיָה כִּמְעַט אָפֵס תִּקְוָה חַס וְשָׁלוֹם. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מָלֵא רַחֲמִים, וּכְשֶׁרוֹאֶה בְּאָדָם שֶׁחָפֵץ לָשׁוּב אֵלָיו אֲבָל אֵין בּוֹ כֹּחַ לִסְבֹּל מְרִירוּת הָרְפוּאוֹת שֶׁצָּרִיךְ לְפִי רֹב עֲווֹנוֹתָיו הָעֲצוּמִים, אֲזַי הוּא יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וּמַשְׁלִיךְ כָּל חַטְּאוֹתָיו אַחַר כְּתֵפָיו, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לִסְבֹּל מְרִירוּת הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל רְפוּאָתוֹ, רַק כְּפִי יְכָלְתּוֹ.

וּמִזֶּה יָבִין כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּעַצְמוֹ, מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל חַיָּיו וְחָפֵץ לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וַאֲזַי עַל פִּי רֹב כְּשֶׁמַּתְחִיל לִכְנֹס מְעַט בְּדַרְכֵי הַכְּשֵׁרִים וּלְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי בָּאִים עָלָיו מְנִיעוֹת וְיִסּוּרִים הַרְבֵּה מִכַּמָּה צְדָדִים, כָּל אֶחָד כְּפִי עִנְיָנוֹ, וְנִדְמֶה לוֹ לִפְעָמִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִסְבֹּל מְרִירוּת וְיִסּוּרִים וּמְנִיעוֹת כָּאֵלֶּה, וְיֵשׁ שֶׁנָּפְלוּ מֵחֲמַת זֶה וְחָזְרוּ וְנִתְרַחֲקוּ רַחֲמָנָא לִצְלָן; אֲבָל הֶחָפֵץ בָּאֱמֶת צָרִיךְ שֶׁיֵּדַע וְיַאֲמִין, שֶׁכָּל הַמְּרִירוּת וְהַיִּסּוּרִין וְהַמְּנִיעוֹת הַבָּאִים עָלָיו - הַכֹּל בְּחֶסֶד גָּדוֹל, כִּי לְפִי עֲווֹנוֹתָיו הָרַבִּים הָיָה צָרִיךְ לִסְבֹּל מְרִירוּת הַרְבֵּה יוֹתֵר בִּשְׁבִיל רְפוּאָתוֹ - שֶׁלֹּא הָיָה בְּכֹחוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן לִסְבֹּל, וְהָיָה נֶאֱבָד תִּקְוָתוֹ חַס וְשָׁלוֹם כַּנַּ”ל, אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וְאֵינוֹ שׁוֹלֵחַ לוֹ מְרִירוּת וְיִסּוּרִים כִּי אִם כְּפִי יְכָלְתּוֹ, וְזֹאת הַמְּרִירוּת וְהַיִּסּוּרִים וְכוּ’ שֶׁיֵּשׁ לוֹ - בְּוַדַּאי הוּא צָרִיךְ לִסְבֹּל, וּבְוַדַּאי יֵשׁ בְּכֹחוֹ לְסָבְלוֹ, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ שׁוֹלֵחַ עַל שׁוּם אָדָם מְרִירוּת וּמְנִיעוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְסָבְלָם וּלְשַׁבְּרָם, אַף עַל פִּי שֶׁלְּפִי מַעֲשָׂיו הָיָה מַגִּיעַ לוֹ כָּךְ כַּנַּ”ל: (תורה כ”ז אות ז’)

צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם לְכָל אָדָם בְּמִדּוֹתָיו, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה מְחֻלָּק בְּמִדּוֹתָיו, וּבִמְאֹרְעוֹתָיו שֶׁלֹּא יְהֵא לוֹ חִלּוּק: בֵּין בְּטִיבוּ בֵּין בְּעָקוּ - תָּמִיד יִמְצָא בּוֹ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא יִתְבַּהֵל וְלֹא יִתְבַּלְבֵּל מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, רַק כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו בְּכָל יוֹם, הֵן טוֹבוֹת הֵן יִסּוּרִין וְצָרוֹת וּדְאָגוֹת וְהַרְפַּתְקָאוֹת חַס וְשָׁלוֹם, יֵדַע וְיַאֲמִין שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָתוֹ הַנִּצְחִית, וְדַיְקָא עַל יְדֵי זֶה יוּכַל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אִם יִרְצֶה בֶּאֱמֶת. וְכֵן צָרִיךְ לֶאֱהֹב אֶת חֲבֵרוֹ, וְשֶׁיִּהְיֶה לוֹ שָׁלוֹם עִם הַכֹּל, וְלִסְבֹּל מֵחֲבֵרוֹ אַף אִם יֵשׁ לוֹ אֵיזֶה יִסּוּרִים מִמֶּנּוּ, וּלְהִשְׁתַּדֵּל לְדוּנוֹ לְכַף זְכוּת וְלִמְצֹא בּוֹ טוֹב, וְלַהֲפֹךְ הַדָּבָר לְטוֹבָה, לוֹמַר בְּדַעְתּוֹ שֶׁלֹּא כִּוֵּן חֲבֵרוֹ לְרָעָה כָּל כָּךְ כְּמוֹ שֶׁהוּא סוֹבֵר וְכוּ’, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הַרְבֵּה, שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אַהֲבָה וְשָׁלוֹם עִם חֲבֵרָיו וְעִם כָּל יִשְׂרָאֵל. וְזֶה זוֹכִין עַל יְדֵי הַתּוֹרָה וְעַל יְדֵי הַצַּדִּיקִים - שֶׁהֵם נִקְרָאִים שָׁלוֹם. וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לֶאֱהֹב אֶת הַשָּׁלוֹם בְּכָל מָקוֹם, הֵן בְּטִיבוּ וְכוּ’, וְיֶאֱהַב כָּל אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ, וְיִהְיֶה שָׁלוֹם בֵּין כָּל יִשְׂרָאֵל: (תורה ל”ג אות א’)

עִקַּר הַצַּעַר שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם מְהַיִּסּוּרִין וְהַצָּרוֹת וְהַהַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁעוֹבְרִים עָלָיו חַס וְשָׁלוֹם, הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁלּוֹקְחִין מִמֶּנּוּ הַדַּעַת, עַד שֶׁאֵין מִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית שֶׁהוּא כֻּלּוֹ טוֹב; כִּי אִם יִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית - בְּוַדַּאי אֵינָם רָעוֹת כְּלָל, רַק טוֹבוֹת גְּדוֹלוֹת, כִּי כַּוָּנַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּוַדַּאי רַק לְטוֹבָה: אִם לְהַזְכִּירוֹ שֶׁיָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, אִם לְמָרֵק עֲווֹנוֹתָיו עַל יְדֵי הַיִּסּוּרִין הָאֵלּוּ. וְרָאוּי לוֹ לִשְׂמֹחַ מְאֹד בְּהַיִּסּוּרִין כְּשֶׁיִּסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית שֶׁהוּא כֻּלּוֹ טוֹב כַּנַּ”ל. וּמִזֶּה בָּא מַה שֶּׁנִּטְבָּע בָּאָדָם לִסְתֹּם עֵינָיו בְּחָזְקָה מְאֹד כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ יִסּוּרִים וּכְאֵבִים גְּדוֹלִים מְאֹד רַחֲמָנָא לִצְלָן, כִּי עַל יְדֵי שֶׁסּוֹתֵם עֵינָיו, עַל יְדֵי זֶה בּוֹרֵחַ בְּשָׁרְשׁוֹ אֶל הַתַּכְלִית הַטּוֹב הַנִּצְחִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִכָּלֵל בּוֹ כִּי אִם בִּסְתִימוּ דְּעַיְנִין מֵחֵיזוּ דְּהַאי עָלְמָא לְגַמְרֵי (עַיֵּן בִּפְנִים בְּתוֹרָה ס”ה): (תורה ס”ה אות ג’)

עַל יְדֵי קַבָּלַת הַיִּסּוּרִין בְּשִׂמְחָה כָּרָאוּי, עַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה; וְזֶה סִימָן שֶׁפָּעַל עַל יְדֵי הַיִּסּוּרִין וְקִבְּלָם כָּרָאוּי, כְּשֶׁזּוֹכֶה אַחַר כָּךְ לְחִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא: (תורה ס”ה אות ד’)

תִּסְבֹּל וּתְקַבֵּל בְּאַהֲבָה כָּל הָרָעוֹת וְהַיִּסּוּרִין הַבָּאִים עָלֶיךָ חַס וְשָׁלוֹם; כִּי רָאוּי שֶׁתֵּדַע, שֶׁלְּפִי מַעֲשֶׂיךָ - עֲדַיִן הוּא מִתְנַהֵג עִמְּךָ בְּרַחֲמִים רַבִּים, כִּי הָיָה מַגִּיעַ לְךָ יוֹתֵר וְיוֹתֵר חַס וְשָׁלוֹם לְפִי מַעֲשֶׂיךָ: (תורה קס”ה)

צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מִדַּת אֲרִיכַת אַפַּיִם בְּכָל הַבְּחִינוֹת, הֵן שֶׁלֹּא יִהְיֶה כַּעֲסָן וְקַפְּדָן עַל שׁוּם דָּבָר, הֵן שֶׁיַּאֲרִיךְ אַפּוֹ לִסְבֹּל כָּל מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עָלָיו, וְלֹא יְבַלְבֵּל מְעַט עֲבוֹדָתוֹ עַל יְדֵי הַהַרְפַּתְקָאוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים וְכוּ’ הָעוֹבְרִים עָלָיו, וְלֹא יִהְיֶה לוֹ קֹצֶר רוּחַ מִשּׁוּם דָּבָר, רַק יַאֲרִיךְ אַפּוֹ לִסְבֹּל הַכֹּל וְלַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלּוֹ בַּעֲבוֹדַת ה’ בִּזְרִיזוּת וּבְשִׂמְחָה. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁזּוֹכִין עַל יְדֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (וְעַיֵּן ‘אֱמוּנָה’ אוֹת ל”ד): (תורה קנ”ה)

צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, שֶׁבְּכָל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִין שֶׁבָּעוֹלָם - יֵשׁ בָּהֶם אֵיזֶה הַרְחָבָה; מִלְּבַד מַה שֶּׁמְּצַפִּים שֶׁבְּחַסְדּוֹ יוֹשִׁיעַ וִיבַטֵּל הַצָּרָה לְגַמְרֵי, אַךְ גַּם בְּהַצָּרָה בְּעַצְמָהּ בְּוַדַּאי יֵשׁ בָּהּ אֵיזֶה הַרְחָבָה. וְתִסְתַּכֵּל עַל זֶה הֵיטֵב, וְעַל יְדֵי זֶה תוּכַל לִסְבֹּל וּלְקַבֵּל כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֶיךָ כָּל יָמֶיךָ בְּאַהֲבָה, וְלֹא תִּתְבַּהֵל מִשּׁוּם דָּבָר, וְעַל יְדֵי זֶה תּוּכַל לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֶיךָ; וְעַל יְדֵי זֶה יוֹשִׁיעַ לְךָ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: (תורה קצ”ה)

עַל יְדֵי שֶׁבּוֹכִין בִּדְמָעוֹת לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁעַת הַצַּעַר וְהַיִּסּוּרִין חַס וְשָׁלוֹם, עַל יְדֵי זֶה מַמְשִׁיכִין דַּעַת וְהַשְׁגָּחָה, וְעַל יְדֵי זֶה נִתְבַּטֵּל הַצַּעַר וְהַיִּסּוּרִין; כִּי עִקַּר הַצַּעַר וְהַיִּסּוּרִים הוּא רַק מֵחֶסְרוֹן הַדַּעַת, שֶׁאֵינוֹ מְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ לְטוֹבָתוֹ, וְכַמְבֹאָר לְעֵיל מִזֶּה: (תורה ר”נ)

כְּשֶׁחוֹלְקִין עַל הָאָדָם וְרוֹדְפִין אוֹתוֹ, הַכֹּל הוּא כְּדֵי שֶׁיִּתְקָרֵב עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר, כִּי כָּל מַה שֶּׁרוֹדְפִין אוֹתוֹ וְעוֹשִׂין לוֹ יִסּוּרִין - הוּא צָרִיךְ לִבְרֹחַ בְּכָל פַּעַם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אֵין שׁוּם עֵצָה וְתַקָּנָה חוּץ מִזֶּה; נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי הָרְדִיפוֹת וְהַיִּסּוּרִין נִתְקָרֵב יוֹתֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: (ח”ב תורה י”ג)

צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, שֶׁכָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם - עוֹבְרִים עָלָיו יִסּוּרִים וְצָרוֹת הַרְבֵּה וְהַרְפַּתְקָאוֹת שׁוֹנוֹת בְּלִי שִׁעוּר, הֵן בְּעִנְיַן הַפַּרְנָסָה, הֵן בְּעִנְיַן בְּרִיאוּת הַגּוּף, הֵן בְּעִנְיַן אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ, וְאֵין נִמְצָא אָדָם בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא יַעַבְרוּ עָלָיו יִסּוּרִים וְהַרְפַּתְקָאוֹת הַרְבֵּה, “כִּי אָדָם לְעָמָל יוּלָּד” (איוב ה, ז), וּכְתִיב (ע’ קהלת ב, כג) “גַּם כָּל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת”; וְאֵין שׁוּם תַּקָּנָה לְהִנָּצֵל מִזֶּה, כִּי אִם לִבְרֹחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַתּוֹרָה. עַל כֵּן הַהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה לְכָל אָדָם סַבְלָנוּת גָּדוֹל, שֶׁיִּסְבֹּל כָּל מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עָלָיו, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: ‘סַמָּא דְּיִסּוּרֵי - קַבִּילָא’, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הֶחָכָם: ‘הַסֵּבֶל - תַּחְבּוּלָה לְמִי שֶׁאֵין לוֹ תַּחְבּוּלָה’. וְכָל הַחֲכָמִים מַאֲרִיכִים בָּזֶה, וְכֻלָּם אוֹמְרִים שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה מָלֵא יִסּוּרִים וּדְאָגוֹת וְהַרְפַּתְקָאוֹת בְּלִי שִׁעוּר, כִּי הָאָדָם לֹא נִבְרָא בִּשְׁבִיל לְהִתְעַנֵּג בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּלָל, רַק שֶׁיַּעֲמֹל בָּעוֹלָם הַזֶּה - כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לָעוֹלָם הַבָּא. עַל כֵּן צְרִיכִין לִסְבֹּל הַכֹּל, וּלְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָתוֹ, כִּי “כָּל מַה דְּעָבִיד רַחֲמָנָא - לְטַב עָבִיד” (ברכות ס:), וְלִבְרֹחַ בְּכָל פַּעַם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְתוֹרָתוֹ וּלְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנָיו, כִּי אֵין מָקוֹם לָנוּס מִפִּגְעֵי הָעוֹלָם כִּי אִם אֵלָיו יִתְבָּרַךְ לְבַד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נט, יז) “וּמָנוֹס בְּיוֹם צַר לִי”. וַאֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים יָכוֹל לִבְרֹחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם, וְכַמְבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ בַּאֲרִיכוּת בְּמָקוֹם אַחֵר. וְתֵכֶף כְּשֶׁבּוֹרֵחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו נִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה גְּדוֹלָה לָנֶצַח, וְיֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה לְדַבֵּר, וְאֵין כָּאן מְקוֹמוֹ לְהַאֲרִיךְ: (שיחות הר”ן סימן ש”ח)