ט.

עַל יְדֵי שֶׁבּוֹכִין בִּדְמָעוֹת לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁעַת הַצַּעַר וְהַיִּסּוּרִין חַס וְשָׁלוֹם, עַל יְדֵי זֶה מַמְשִׁיכִין דַּעַת וְהַשְׁגָּחָה, וְעַל יְדֵי זֶה נִתְבַּטֵּל הַצַּעַר וְהַיִּסּוּרִין; כִּי עִקַּר הַצַּעַר וְהַיִּסּוּרִים הוּא רַק מֵחֶסְרוֹן הַדַּעַת, שֶׁאֵינוֹ מְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ לְטוֹבָתוֹ, וְכַמְבֹאָר לְעֵיל מִזֶּה: (תורה ר”נ)