הִתְבּוֹדְדוּת

מִי שֶׁרוֹצֶה לִטְעֹם טַעַם אוֹר הַגָּנוּז, הַיְנוּ סוֹדוֹת הַתּוֹרָה שֶׁיִּתְגַּלּוּ לֶעָתִיד - יַרְבֶּה בְּהִתְבּוֹדְדוּת בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, וְיָדִין וְיִשְׁפֹּט אֶת עַצְמוֹ בְּכָל עֵת עַל כָּל עֲסָקָיו וּמַעֲשָׂיו, אִם כָּךְ רָאוּי וְהָגוּן לוֹ לַעֲשׂוֹת, וּלְהִתְנַהֵג כָּךְ נֶגֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַגּוֹמֵל עִמּוֹ טוֹבוֹת בְּכָל עֵת וָרֶגַע, וִיכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט, וְעַל הַכֹּל יָבוֹא בְמִשְׁפָּט עִם עַצְמוֹ, וְהוּא בְּעַצְמוֹ יָדִין וְיִשְׁפֹּט אֶת עַצְמוֹ עַל כָּל עֲסָקָיו וּמַעֲשָׂיו. וּבָזֶה יָסִיר מֵעָלָיו כָּל הַפְּחָדִים, וְיִנָּצֵל מִיִּרְאוֹת הַנְּפוּלוֹת, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִירָא וְלֹא יִפְחָד מִשּׁוּם שַׂר וְאָדוֹן וְחַיָּה רָעָה וְלִסְטִים, וְלֹא מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד יִירָא וְיִפְחָד. וּבָזֶה יַעֲלֶה אֶת הַיִּרְאָה לְשָׁרְשָׁהּ, דְּהַיְנוּ לְדַעַת, וְיִזְכֶּה לְדַעַת שָׁלֵם, שֶׁיֵּדַע מִמִּי יִתְיָרֵא, הַיְנוּ לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד לְבַד יִרְאַת הָרוֹמְמוּת. וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְהַשָּׂגַת הַתּוֹרָה שֶׁבְּנִגְלֶה, וְיִזְכֶּה לְשִׁפְלוּת בֶּאֱמֶת. וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לִתְפִלָּה בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ, שֶׁיְּבַטֵּל כָּל יֵשׁוּתוֹ וְגַשְׁמִיּוּתוֹ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, וְיִתְפַּלֵּל בְּלִי שׁוּם כַּוָּנוֹת תּוֹעֶלֶת עַצְמוֹ, וְלֹא יַחֲשֹׁב לִכְלוּם אֶת עַצְמוֹ, רַק יְבַטֵּל אֶת כָּל עַצְמוּתוֹ וְגַשְׁמִיּוּתוֹ, וְיִתְבַּטֵּל כְּאִלּוּ אֵינוֹ בָּעוֹלָם. וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְהַשָּׂגַת סִתְרֵי תּוֹרָה שֶׁהוּא אוֹר הַגָּנוּז שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת כַּנַּ”ל: (תורה ט”ו אות א’ ב’ ג’ ד’)

הַדִּבּוּרִים שֶּׁאָדָם מֵשִׂיחַ וּמְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ; כִּי עַל יְדֵי שֶׁנִּכְנָס לָזֶה, וּמַכְרִיחַ עַצְמוֹ, וּמֵכִין עַצְמוֹ לְדַבֵּר לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שׁוֹלֵחַ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ דִּבּוּרִים בְּפִיו שֶׁהֵם בְּחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. וְצָרִיךְ לִרְאוֹת וּלְהִשְׁתַּדֵּל לְחַדֵּשׁ תָּמִיד, לְבַקֵּשׁ בְּכָל עֵת בְּדִבְרֵי רִצּוּיִים וְתַחֲנוּנִים חֲדָשִׁים. וְזֶה זוֹכִין עַל יְדֵי טָהֳרַת הַלֵּב שֶׁזּוֹכִין עַל יְדֵי תְּנוּעוֹת הַשֵּׂכֶל בִּקְדֻשָּׁה וְכוּ’, (כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּ’דַעַת’ אוֹת ג’): (תורה כ”א, קנ”ו)

עַל יְדֵי הַשִּׂיחָה שֶׁמְּשִׂיחִין וּמְדַבְּרִין בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, וּמוֹצִיאִין בַּפֶּה הַכִּסּוּפִין וְהָרְצוֹנוֹת טוֹבִים שֶׁלּוֹ, מַה שֶּׁהוּא נִכְסָף וּמִשְׁתּוֹקֵק וּמִתְגַּעְגֵּעַ לָצֵאת מֵהָרָע שֶׁלּוֹ וְלִזְכּוֹת לְטוֹב אֲמִתִּי, וּמִתְפַּלֵּל וּמִתְחַנֵּן לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל זֶה, עַל יְדֵי זֶה הוּא מוֹצִיא הַנְּפָשׁוֹת טוֹבוֹת מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל; כִּי עַל יְדֵי הַכִּסּוּפִין לְבַד - נַעֲשִׂין נְפָשׁוֹת בְּכֹחַ, וְעַל יְדֵי הַדִּבּוּר הַנַּ”ל - נִגְמָרִין וְיוֹצְאִין מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל. וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ, וְזוֹכֶה לְצַיֵּר אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה לְטוֹב, וּמְחַיֶּה וּמְקַיֵּם הַכֹּל, וּמַמְשִׁיךְ טוֹבָה וּבְרָכָה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, וּמְעוֹרֵר לִתְשׁוּבָה כַּמָּה נְפָשׁוֹת עַל יְדֵי הַדִּבּוּר הַזֶּה שֶׁמְּדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ. כִּי עִנְיָן זֶה שֶׁל כִּסּוּפִים וּרְצוֹנוֹת טוֹבִים וּלְהוֹצִיאָם בְּפֶה מָלֵא הוּא יָקָר מְאֹד, וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ לַעֲסֹק בָּזֶה הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם, וְעַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לְהַחֲזִיר כָּל הָעוֹלָם לְמוּטָב: (תורה ל”א אות ז’ ט’)

בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה יְקָרָה מְאֹד, שֶׁרְצוֹנָהּ חָזָק תָּמִיד רַק לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנָהּ; אַךְ הַתַּאֲווֹת שׁוֹבְרִין לִבּוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה לִבּוֹ רָחוֹק מֵהַנְּקֻדָּה. עַל כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, כְּדֵי שֶׁיָּאִיר בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה שֶׁבּוֹ לְלִבּוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה יִתְבַּטֵּל עָרְלַת לִבּוֹ, דְּהַיְנוּ אַהֲבוֹת רָעוֹת שֶׁהֵם חֶרְפַּת לֵב, שֶׁהֵם שׁוֹבְרִין לִבּוֹ שֶׁל אָדָם (עַיֵּן ‘צַדִּיק’ אוֹת מ”ב): (תורה ל”ד אות ז’ ח’)

צָרִיךְ לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ בֶּאֱמֶת גָּדוֹל לַאֲמִתּוֹ, עַד שֶׁיַּתְחִיל לְדַבֵּר בַּחֲמִימוּת שֶׁבַּלֵּב דִּבְרֵי אֱמֶת שֶׁבַּלֵּב עַד שֶׁיִּתְבַּיֵּשׁ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ הַרְבֵּה עַל גֹּדֶל פְּשָׁעָיו כְּנֶגֶד רַב וְשַׁלִּיט, עִקָּרָא וְשָׁרְשָׁא דְּכָל עָלְמִין וְכוּ’ (עַיֵּן ‘בּוּשָׁה’ ב’ וְעַיֵּן ‘דִּבּוּר’ ז’): (תורה ל”ח אות ה’)

צָרִיךְ כָּל אֶחָד לִרְאוֹת שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל בְּשָׁרְשׁוֹ. וּלְהִכָּלֵל בְּשָׁרְשׁוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בִּטּוּל. וְאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לִידֵי בִּטּוּל - כִּי אִם עַל יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת, כִּי עַל יְדֵי שֶׁמִּתְבּוֹדֵד בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, עַל יְדֵי זֶה הוּא יָכוֹל לְבַטֵּל הַכֹּל, וּלְהִתְדַּבֵּק בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּלְהִכָּלֵל בְּשָׁרְשׁוֹ: (תורה נ”ב)

עִקַּר הַהִתְבּוֹדְדוּת הוּא בַּלַּיְלָה, שֶׁאָז הַכֹּל יְשֵׁנִים, וְגַם שֶׁיִּהְיֶה הַמָּקוֹם חוּץ מֵהָעִיר, שֶׁיֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ יְחִידִי, דְּהַיְנוּ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין בְּנֵי אָדָם הוֹלְכִים שָׁם אֲפִלּוּ בַּיּוֹם. וְעַל יְדֵי זֶה שֶׁמִּתְבּוֹדֵד בַּלַּיְלָה בְּדֶרֶךְ יְחִידִי כַּנַּ”ל, וּמְפַנֶּה לִבּוֹ וְדַעְתּוֹ מִכָּל עִסְקֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, וּמְבַטֵּל הַכֹּל, עַד שֶׁמְּבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ לְגַמְרֵי; דְּהַיְנוּ שֶׁבַּתְּחִלָּה מִתְפַּלֵּל הַרְבֵּה עַד שֶׁמְּבַטֵּל מִדָּה זֹאת, וְאַחַר כָּךְ מְבַטֵּל מִדָּה זֹאת, וְאַחַר כָּךְ מְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ לְגַמְרֵי, שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר בּוֹ שׁוּם גֵּאוּת וְשׁוּם מַמָּשׁוּת, עַד שֶׁיִּהְיֶה בְּעֵינָיו כְּאַיִן וּכְאֶפֶס מַמָּשׁ, עַד שֶׁזּוֹכֶה לָבוֹא לִבְחִינַת בִּטּוּל בֶּאֱמֶת. וְעַל יְדֵי זֶה נִכְלָל נַפְשׁוֹ בְּשָׁרְשׁוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה נִכְלָל כָּל הָעוֹלָם עִמּוֹ בְּשָׁרְשׁוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּכְלָל עִמּוֹ הַכֹּל בְּאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ: (תורה נ”ב)

בַּלַּיְלָה - אָז הוּא עִקַּר הַזְּמַן שֶׁל הַהִתְבּוֹדְדוּת, דְּהַיְנוּ לְהִתְבּוֹדֵד בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לָשׂוּחַ עִם לְבָבוֹ לְחַפֵּשׂ הָרוּחַ טוֹבָה, דְּהַיְנוּ הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֲדַיִן, לְבָרְרָם מִתּוֹךְ הָרוּחַ רָעָה, עַד שֶׁיִּשְׁפֹּךְ לִבּוֹ כַּמַּיִם נֹכַח פְּנֵי ה’. וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְשִׂמְחָה, וּלְהַכְנִיעַ הַמְדַמֶּה שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת. וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְזִכָּרוֹן, לִזְכֹּר תָּמִיד בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, וְלַחֲשֹׁב בְּכָל עֵת עַל תַּכְלִיתוֹ וְסוֹפוֹ הָאַחֲרוֹן לָעוֹלָם הַבָּא, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת: (תורה נ”ד אות ו’)

כְּשֶׁאָדָם מִתְפַּלֵּל בִּדְבֵקוּת, אוֹ מִתְבּוֹדֵד כָּרָאוּי, וּבָאֶמְצַע הוּא נוֹפֵל מִמַּדְרֵגָתוֹ - זֶה נִמְשָׁךְ מִפְּגַם הָאֱמוּנָה. וְאָז צָרִיךְ שֶׁיְּשַׁבֵּר לִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ, וְיִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ עַל שֶׁנָּפַל מִשָּׁמַיִם לָאָרֶץ, וִירַחֵם עַל עַצְמוֹ עַד שֶׁיִּתְאַנֵּחַ; וְעַל יְדֵי הָאֲנָחָה יַחֲזֹר לְמַדְרֵגָתוֹ: (תורה ק”ח)

כְּשֶׁמְּדַבֵּר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ בִּטְעָנוֹת וּבַקָּשׁוֹת, וְרוֹצֶה לְנַצֵּחַ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּבְיָכוֹל שֶׁיַּעֲשֶׂה בַּקָּשָׁתוֹ, יֵשׁ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תַּעֲנוּג וְשִׂמְחָה מִזֶּה שֶׁמְּנַצְּחִין אוֹתוֹ, עַל כֵּן הוּא יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ שׁוֹלֵחַ לוֹ דִּבּוּרִים בְּפִיו, שֶׁיּוּכַל לְנַצֵּחַ אוֹתוֹ; כִּי בְּלֹא זֶה בְּוַדַּאי לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְבָשָׂר וָדָם לְנַצֵּחַ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ מְסַיֵּעַ לוֹ בָּזֶה כַּנַּ”ל: (תורה קכ”ד)

כְּשֶׁהָאָדָם מִתְבּוֹדֵד וּמְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ וְצַעֲרוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמִתְוַדֶּה וּמִתְחָרֵט עַל גֹּדֶל הַפְּגָמִים שֶׁפָּגַם, אֲזַי גַּם הַשְּׁכִינָה כְּנֶגְדּוֹ מְפָרֶשֶׁת לְפָנָיו שִׂיחָתָהּ וְצַעֲרָהּ; כִּי כָּל פְּגָם וּפְגָם שֶׁפָּגַם בְּנִשְׁמָתוֹ - פָּגַם אֶצְלָהּ כִּבְיָכוֹל, וְהִיא מְנַחֶמֶת אוֹתוֹ שֶׁתְּבַקֵּשׁ תַּחְבּוּלוֹת לְתַקֵּן כָּל הַפְּגָמִים: (תורה רנ”ט)

טוֹב מְאֹד לְהִתְפַּלֵּל וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּשָּׂדֶה, בֵּין עֲשָׂבִים וְאִילָנוֹת. כִּי כְּשֶׁאָדָם מִתְפַּלֵּל וּמְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ בַּשָּׂדֶה, אֲזַי כָּל הָעֲשָׂבִים וְכָל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה כֻּלָּם בָּאִים בְּתוֹךְ תְּפִלָּתוֹ, וּמְסַיְּעִין לוֹ, וְנוֹתְנִין לוֹ כֹּחַ בִּתְפִלָּתוֹ וְשִׂיחָתוֹ: (ח”ב תורה י”א)

כְּבָר מְבֹאָר שֶׁהִתְבּוֹדְדוּת הוּא מַעֲלָה גְּדוֹלָה, וְדֶרֶךְ נָכוֹן וְיָשָׁר מְאֹד לְהִתְקָרֵב עַל יְדֵי זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לִקְבֹּעַ לוֹ עַל זֶה אֵיזֶה שָׁעוֹת בַּיּוֹם, שֶׁיְּפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּלָשׁוֹן שֶׁמְּדַבְּרִים בּוֹ, כְּגוֹן בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז שֶׁאָנוּ מְדַבְּרִים בּוֹ, כִּי בְּלָשׁוֹן שֶׁמְּדַבְּרִים בּוֹ בְּנָקֵל יוֹתֵר לְפָרֵשׁ כָּל שִׂיחָתוֹ הֵיטֵב. וְאֶת כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבוֹ יָשִׂיחַ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּטְעָנוֹת וַאֲמַתְלָאוֹת וְדִבְרֵי רִצּוּי וְתַחֲנוּנִים, שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ נִגְעֵי לְבָבוֹ וְאֵיךְ מְרֻחָק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְעֹצֶם מַעֲלוֹת הַנְהָגָה זֹאת אֵין לְבָאֵר וּלְשַׁעֵר, כִּי זֹאת הַהַנְהָגָה עוֹלָה עַל הַכֹּל, וְהִיא כּוֹלֶלֶת כָּל עֲבוֹדַת ה’, כִּי עַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לָבוֹא לְכָל טוּב בָּזֶה וּבַבָּא, כִּי הַכֹּל יְכוֹלִין לִפְעֹל עַל יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים. וְכָל גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים לֹא בָּאוּ לְמַדְרֵגָתָם כִּי אִם עַל יְדֵי הַנְהָגָה זֹאת. וּמַשְׂכִּיל עַל דָּבָר יָבִין מֵעַצְמוֹ גֹּדֶל מַעֲלוֹת זֹאת הַהַנְהָגָה. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִקְבֹּעַ עַצְמוֹ עַל זֶה שָׁעָה מְיֻחֶדֶת בְּכָל יוֹם וָיוֹם; וּשְׁאָר הַיּוֹם - יִהְיֶה בְּשִׂמְחָה: (ח”ב תורה כ”ה)

גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת, וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן: (ח”ב תורה כ”ה)

אַף עַל פִּי שֶׁהַבְּכִיָּה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת טוֹבָה מְאֹד, אַף עַל פִּי כֵן כְּשֶׁאָדָם אוֹמֵר תְּהִלִּים אוֹ שְׁאָר תְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת, אוֹ שֶׁמֵּשִׂיחַ בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, וְחוֹשֵׁב וּמְצַפֶּה וּמִסְתַּכֵּל בְּדַעְתּוֹ בְּכָל פַּעַם שֶׁיִּבְכֶּה וְיוֹרִיד דְמָעוֹת - גַּם זֶה הוּא מַחֲשָׁבָה זָרָה, וּמְבַלְבֶּלֶת הַכַּוָּנָה. כִּי הָעִקָּר שֶׁיְּכַוֵּן דַּעְתּוֹ לוֹמַר הַדִּבּוּרִים בְּכָל לִבּוֹ בֶּאֱמֶת, שֶׁיַּטֶּה אָזְנוֹ וְלִבּוֹ לִשְׁמֹעַ מַה שֶּׁמּוֹצִיא מִפִּיו, וְאִם יִתְעוֹרֵר לִבְכִיָּה - מַה טּוֹב, וְאִם לָאו - אַל יְבַלְבֵּל כַּוָּנָתוֹ בִּשְׁבִיל זֶה: (ח”ב תורה צ”ה)

כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַיְרֵאִים הָאֲמִתִּיִּים, לֹא בָּאוּ לְמַדְרֵגָתָם כִּי אִם עַל יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, כַּמְבֹאָר לְעֵיל. וּבִפְרָט בַּדּוֹרוֹת הָאֵלּוּ, בְּסוֹף הַגָּלוּת, שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא מִתְגַּבְּרִין מְאֹד מְאֹד, וְהַדּוֹרוֹת חֲלוּשִׁים מְאֹד בְּגוּף וָנֶפֶשׁ, אִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל עַתָּה מֵהִתְגַּבְּרוּת הַיֵּצֶר הָרָע וּמֵרִבּוּי הַמְּנִיעוֹת וּלְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם עַל יְדֵי שִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, שֶׁיַּרְגִּיל עַצְמוֹ לִקְבֹּעַ שָׁעָה מְיֻחֶדֶת בְּכָל יוֹם לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּלָשׁוֹן שֶׁמְּדַבְּרִים בּוֹ דַּיְקָא, וְאֶת כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבוֹ יָשׂוּחַ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הֵן לְבַקֵּשׁ מְחִילָה וּסְלִיחָה עַל הֶעָבָר, הֵן לְהִתְחַנֵּן עַל הֶעָתִיד, שֶׁיַּצִּילֵהוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִמַּה שֶּׁצָּרִיךְ לְהִנָּצֵל וְיִזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. וַאֲפִלּוּ אִם אֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ, אַף עַל פִּי כֵן, אֲפִלּוּ אִם לֹא יְדַבֵּר רַק דִּבּוּר אֶחָד - גַּם זֶה טוֹב מְאֹד, וַאֲפִלּוּ אִם לֹא יֹאמַר רַק: “רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם” - גַּם זֶה טוֹב מְאֹד, וַאֲפִלּוּ הַהֲכָנָה בְּעַצְמָהּ, מַה שֶּׁמֵּכִין עַצְמוֹ וְרוֹצֶה לְדַבֵּר אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר, אַף עַל פִּי כֵן הַהֲכָנָה וְהָרָצוֹן בְּעַצְמוֹ יָקָר מְאֹד בְּעֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאִם יִהְיֶה חָזָק בָּזֶה, לְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם לְדַבֵּר לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת אֲשֶׁר עִם לְבָבוֹ, בְּוַדַּאי בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמָן יַעְזְרֵהוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיּוּכַל לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ הֵיטֵב, וְיָכוֹל לִזְכּוֹת לְדַבֵּר דִּבּוּרִים חֲדָשִׁים וִיקָרִים שֶׁיַּשְׁפִּיעוּ לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם, וְיִזְכֶּה לָבוֹא לְכָל טוּב אֲמִתִּי וְנִצְחִי עַל יְדֵי הַנְהָגָה זֹאת הַכּוֹלֶלֶת כָּל הָעֵצוֹת לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי עַל כָּל הָעֵצוֹת צְרִיכִין תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים הַרְבֵּה. אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁיִּתְחַזֵּק בָּזֶה, כִּי מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר כִּי אִם עַל יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ: (ח”ב תורה כ”ה, צ”ו, ק’)

גַּם כְּשֶׁיֹּאמַר תְּהִלִּים אוֹ חֲצוֹת אוֹ שְׁאָרֵי תְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת, צָרִיךְ שֶׁיִּמְצָא אֶת עַצְמוֹ בָּהֶם. וְעַיֵּן בִּפְנִים שִׂיחוֹת נִפְלָאוֹת בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ: (ח”ב תורה ק”א)

אַף עַל פִּי שֶׁנִּדְמֶה לְהָאָדָם שֶׁמְּדַבֵּר בְּלֹא לֵב, אַף עַל פִּי כֵן גַּם זֶה טוֹב מְאֹד, וּכְשֶׁיְּדַבֵּר כָּךְ הַרְבֵּה דִּבּוּרִים - עַל יְדֵי זֶה עַל פִּי רֹב יִזְכֶּה שֶׁיִּתְעוֹרֵר לִבּוֹ לְדַבֵּר בְּהִתְעוֹרְרוּת הַלֵּב כָּרָאוּי, כִּי הַדִּבּוּר יֵשׁ לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל לְעוֹרֵר אֶת הָאָדָם. וַאֲפִלּוּ אִם עוֹבְרִים יָמִים וְשָׁנִים הַרְבֵּה, וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁלֹּא פָּעַל עֲדַיִן כְּלוּם בְּדִבּוּרָיו וְשִׂיחָתוֹ, אַף עַל פִּי כֵן אַל יִפֹּל מִזֶּה כְּלוּם, כִּי בְּוַדַּאי הַדִּבּוּרִים עוֹשִׂים רֹשֶׁם, עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל: כְּמוֹ מַיִם הַיּוֹרְדִים עַל אֶבֶן, אַף עַל פִּי שֶׁנִּדְמֶה שֶׁאֵין לְהַמַּיִם כֹּחַ כְּנֶגֶד הָאֶבֶן הַקָּשָׁה, וְאֵין נִכָּר רֹשֶׁם הַמַּיִם בָּאֶבֶן, אַף עַל פִּי כֵן כְּשֶׁהַמַּיִם יוֹרְדִים עַל הָאֶבֶן כַּמָּה וְכַמָּה זְמַנִּים רְצוּפִים - הֵם עוֹשִׂים נֶקֶב בָּאֶבֶן, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ; כְּמוֹ כֵן אֲפִלּוּ אִם לִבּוֹ לֵב הָאֶבֶן, וְאֵין נִכָּר בּוֹ רֹשֶׁם דִּבּוּרָיו וּתְפִלּוֹתָיו, אַף עַל פִּי כֵן בִּרְבוֹת הַיָּמִים וְהַשָּׁנִים יִנְקֹב לִבּוֹ הָאֶבֶן עַל יְדֵי שִׂיחָתוֹ, כְּמוֹ “אֲבָנִים שָׁחֲקוּ מַיִם” כַּנַּ”ל. וְטוֹב שֶׁיֹּאמַר הָאָדָם בִּשְׁעַת הַהִתְבּוֹדְדוּת: הַיּוֹם אֲנִי מַתְחִיל לְהִתְדַבֵּק בְּךָ, וְיַעֲשֶׂה בְּכָל פַּעַם הַתְחָלָה, כִּי כָּל הַהַמְשָׁכוֹת הוֹלְכִין אַחַר הַהַתְחָלוֹת, וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִים שֶׁהַהַתְחָלָה הִיא כְּמוֹ חֲצִי דָּבָר שֶׁל כָּל הַמַּעֲשֶׂה; נִמְצָא מִמַּה נַּפְשָׁךְ: יַעֲשֶׂה בְּכָל פַּעַם הַתְחָלָה וְיֹאמַר כַּנַּ”ל, כִּי מִמַּה נַּפְשָׁךְ: אִם מִקֹּדֶם הָיָה טוֹב - עַכְשָׁו יִהְיֶה יוֹתֵר טוֹב, וְאִם חַס וְשָׁלוֹם מִקֹּדֶם לֹא הָיָה טוֹב - בְּוַדַּאי צָרִיךְ וּמֻכְרָח לַעֲשׂוֹת הַתְחָלָה חֲדָשָׁה כַּנַּ”ל: (שיחות הר”ן סימן רל”ד)

צְרִיכִין לָשׂוּחַ וּלְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ וּלְעוֹרֵר לִבּוֹ בֶּאֱמֶת כָּל כָּךְ, עַד שֶׁכִּמְעַט תֵּצֵא נַפְשׁוֹ חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַהִתְבּוֹדְדוּת: (ח”ב תורה צ”ט)

כְּשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר בְּהִתְבּוֹדְדוּת, יוּכַל לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ. וּצְרִיכִין לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ בָּזֶה, שֶׁיְּדַבֵּר עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ שֶׁמְּדַבֵּר עִם רַבּוֹ אוֹ חֲבֵרוֹ, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִמְצָא בְּכָל מָקוֹם, כִּי “מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ”: (ח”ב תורה צ”ט)

טוֹב מְאֹד מִי שֶׁיָּכוֹל לִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים, כְּבֵן הַמִּתְחַטֵּא לִפְנֵי אָבִיו (שֶׁקּוֹרִין פְּיֶעסְטִין). וּמַה טּוֹב כְּשֶׁיָּכוֹל לְעוֹרֵר לִבּוֹ בְּשִׂיחָתוֹ עַד שֶׁיִּבְכֶּה וְיוֹרִיד דְּמָעוֹת כְּבֵן הַבּוֹכֶה לִפְנֵי אָבִיו: (שיחות הר”ן סימן ז’)

יְכוֹלִין לִצְעֹק בְּקוֹל דְּמָמָה - דַּקָּה בִּצְעָקָה גְּדוֹלָה מְאֹד, וְשׁוּם אָדָם לֹא יִשְׁמַע כְּלָל, כִּי אֵינוֹ מוֹצִיא שׁוּם קוֹל לַחוּץ, רַק הוּא מְצַיֵּר הֵיטֵב הַצְּעָקָה בַּמַּחֲשָׁבָה וְכוּ’ (עַיֵּן בִּפְנִים הָעִנְיָן): (שיחות הר”ן סימן ט”ז)

לֵב נִשְׁבָּר יָקָר מְאֹד. וְדַע שֶׁלֵּב נִשְׁבָּר וְעַצְבוּת אֵינָם עִנְיָן אֶחָד כְּלָל, כִּי עַצְבוּת הִיא כְּמוֹ שֶׁהוּא בְּכַעַס וּבְרֹגֶז, אֲבָל לֵב נִשְׁבָּר הוּא כְּבֵן הַמִּתְחַטֵּא לִפְנֵי אָבִיו, כְּתִינוֹק שֶׁבּוֹכֶה וְקוֹבֵל לִפְנֵי אָבִיו עַל שֶׁנִּתְרַחֵק מִמֶּנּוּ, וְזֶה יָקָר וְחָבִיב לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְהָיָה טוֹב שֶׁיִּהְיֶה לוֹ לֵב נִשְׁבָּר כָּל הַיּוֹם, אַךְ מֵחֲמַת שֶׁרֹב בְּנֵי אָדָם יְכוֹלִין בְּקַל לָבוֹא מִלֵּב נִשְׁבָּר לְעַצְבוּת שֶׁהוּא מַזִּיק מְאֹד רַחֲמָנָא לִצְלַן כַּמְבֹאָר כַּמָּה פְּעָמִים, (וְעַיֵּן בְּ’שִׂמְחָה’ אוֹת ג’, כ”ב), עַל כֵּן צְרִיכִים לְיַחֵד לוֹ אֵיזֶה שָׁעוֹת בַּיּוֹם לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ בְּלֵב נִשְׁבָּר, וְאָז לְבַד יִהְיֶה לוֹ לֵב נִשְׁבָּר, וּשְׁאָר כָּל הַיּוֹם - יִהְיֶה בְּשִׂמְחָה. וְעַיֵּן בְּ’שִׂמְחָה’, רִבּוּי הָאַזְהָרוֹת וְהָעֵצוֹת לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד: (שיחות הר”ן סימן מ”א, מ”ב)