יז.

גַּם כְּשֶׁיֹּאמַר תְּהִלִּים אוֹ חֲצוֹת אוֹ שְׁאָרֵי תְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת, צָרִיךְ שֶׁיִּמְצָא אֶת עַצְמוֹ בָּהֶם. וְעַיֵּן בִּפְנִים שִׂיחוֹת נִפְלָאוֹת בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ: (ח”ב תורה ק”א)