ג.

צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם לְכָל אָדָם בְּמִדּוֹתָיו, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה מְחֻלָּק בְּמִדּוֹתָיו, וּבִמְאֹרְעוֹתָיו שֶׁלֹּא יְהֵא לוֹ חִלּוּק: בֵּין בְּטִיבוּ בֵּין בְּעָקוּ - תָּמִיד יִמְצָא בּוֹ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא יִתְבַּהֵל וְלֹא יִתְבַּלְבֵּל מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, רַק כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו בְּכָל יוֹם, הֵן טוֹבוֹת הֵן יִסּוּרִין וְצָרוֹת וּדְאָגוֹת וְהַרְפַּתְקָאוֹת חַס וְשָׁלוֹם, יֵדַע וְיַאֲמִין שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָתוֹ הַנִּצְחִית, וְדַיְקָא עַל יְדֵי זֶה יוּכַל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אִם יִרְצֶה בֶּאֱמֶת. וְכֵן צָרִיךְ לֶאֱהֹב אֶת חֲבֵרוֹ, וְשֶׁיִּהְיֶה לוֹ שָׁלוֹם עִם הַכֹּל, וְלִסְבֹּל מֵחֲבֵרוֹ אַף אִם יֵשׁ לוֹ אֵיזֶה יִסּוּרִים מִמֶּנּוּ, וּלְהִשְׁתַּדֵּל לְדוּנוֹ לְכַף זְכוּת וְלִמְצֹא בּוֹ טוֹב, וְלַהֲפֹךְ הַדָּבָר לְטוֹבָה, לוֹמַר בְּדַעְתּוֹ שֶׁלֹּא כִּוֵּן חֲבֵרוֹ לְרָעָה כָּל כָּךְ כְּמוֹ שֶׁהוּא סוֹבֵר וְכוּ’, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הַרְבֵּה, שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אַהֲבָה וְשָׁלוֹם עִם חֲבֵרָיו וְעִם כָּל יִשְׂרָאֵל. וְזֶה זוֹכִין עַל יְדֵי הַתּוֹרָה וְעַל יְדֵי הַצַּדִּיקִים - שֶׁהֵם נִקְרָאִים שָׁלוֹם. וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לֶאֱהֹב אֶת הַשָּׁלוֹם בְּכָל מָקוֹם, הֵן בְּטִיבוּ וְכוּ’, וְיֶאֱהַב כָּל אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ, וְיִהְיֶה שָׁלוֹם בֵּין כָּל יִשְׂרָאֵל: (תורה ל”ג אות א’)