לפעמים נזכר האדם בעצמו מעצם האזהרות שהזהירו זכרונם לברכה להיות בשמחה תמיד בפרט בשבתות וימים טובים, ועל־ידי זה דיקא נתוסף לו דאגה ועצבות מדבר זה בעצמו, הינו ממה שאינו זוכה לקים זאת ולהיות בשמחה באמת. על כן צריכין ליזהר בזה שלא יהיה לו מרה שחורה על כל פנים, מזה בעצמו ממה שאינו זוכה לשמחה, כי באמת הרצון לבד מה שהוא רוצה ומשתוקק להיות בשמחה ובפרט בשבת ויום טוב זה גם כן טוב מאד, ויוכל על־ידי זה בעצמו לזכות לשמחה באמת.