הָאָדָם אֵין מְמַלֵּא תַּאֲוָתוֹ וּרְצוֹנוֹ בְּמָמוֹן לְעוֹלָם, כִּי תָּמִיד חָסֵר לוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ. אֲבָל יֵשׁ בְּחִינַת שֶׁפַע כְּפוּלָה, שֶׁבְּזֶה הַשֶּׁפַע נִתְמַלֵּא רְצוֹנוֹ, מֵאַחַר שֶׁהִיא כְּפוּלָה (שם סי' מ).