מה שאנו רואים לפעמים, שכשאדם הוא למטה בדחקות, אזי הוא עובד השם ומכיר אותו יתברך, וכשהוא נתעלה למעלה ונתעשר, אזי הוא שוכח בהשם יתברך; ובאמת כל מה שאדם נתעלה ביותר, בודאי הוא יותר קרוב לאלקות, כי כל הטוב הוא אלקות, כמו שכתוב: "טוב ה' לכל". ומה שאנו רואים בהפוך, שכשאדם בא בעשירות ובטוב, אזי הוא שוכח חס ושלום בהשם יתברך – זה מחמת שנתקרב ביותר אל אור אלקות, ואזי האור מכהה עיניו ומזיק לו, כמו מי שמסתכל בעצם אור השמש. על־כן צריכין לבקש מהשם יתברך שיקרבהו בהתקרבות גדול ויעלה אותו למעלה למעלה, הן בגשמיות הן ברוחניות, ובאפן שלא יזיק לו, חס ושלום, כנ"ל (שם סי' פב).