עִקַּר הַמַּעֲמַד־פַּרְנָסָה, הַיְנוּ מָמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁמַּעֲמִידוֹ עַל רַגְלָיו, וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת, הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמֶת, בְּחִינַת אוֹר הַפָּנִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן; אֲבָל הַשֶּׁקֶר, שֶׁהוּא הָעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל תַּאֲוַת מָמוֹן, אֵין לוֹ שׁוּם קִיּוּם וּמַעֲמָד, כִּי הַמָּמוֹן וְהָרֶוַח שֶׁנִּדְמֶה לְהָאָדָם שֶׁמַּרְוִיחַ עַל־יְדֵי זֶה אֵינוֹ מָמוֹן כְּלָל, כִּי אֵין לוֹ שׁוּם הֲנָאָה מִזֶּה, כִּי עֲבוֹדָה זָרָה אֵל אַחֵר אִסְתְּרִיס וְלָא עָבֵד פֵּרִין, וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת כָּל מַה שֶּׁמַּרְוִיחַ בְּיוֹתֵר חָסֵר לוֹ בְּיוֹתֵר. וְזֶה בְּעַצְמוֹ הַשֶּׁקֶר שֶׁל בְּחִינַת הָעֲבוֹדָה זָרָה הַזֹּאת שֶׁל תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם שֶׁמַּרְוִיחִים עַל־ יְדֵי זֶה, וּבֶאֱמֶת אֵינָם מַרְוִיחִים כְּלָל, כִּי חָסֵר לָהֶם בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר, וְהֵם כָּל יְמֵיהֶם בַּעֲלֵי־חוֹבוֹת גְּדוֹלִים לְתַאֲוָתָם, עַד שֶׁעַל־ פִּי־רֹב אֵלּוּ הָרוֹדְפִים בְּיוֹתֵר אַחַר תַּאֲוַת מָמוֹן הֵם מֵתִים בַּעֲלֵי־חוֹבוֹת מַמָּשׁ וּמְאוּמָה אֵין בְּיָדָם, כִּי עִקַּר הַמָּמוֹן וְהָעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ רַק מִשְּׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת אֱמֶת כַּנַּ"ל (שם סי' כג).