תְּפִלִּין

ענין תפלין ורצועות של תפלין, עין צדיק בהשמטות אות יט אות ו; לקוטי תנינא סימן ה תקעו אמונה.

ההתפארות שהשם יתברך מתפאר עם ישראל הוא בחינת תפלין שלו יתברך. ועל־כן כשנתרחק אחד מישראל מהשם יתברך חס ושלום, אזי השכינה צועקת קלני מראשי קלני מזרועי, הינו שנפגם כביכול התפלין שנעשין מן ההתפארות, וזה מראשי ומזרועי דיקא בחינת תפלין. וכשאחד מישראל נתקרב להשם יתברך, בפרט כשנתוספין רבים מישראל שרוצים לעבדו ולהתקרב אליו יתברך, אזי נתוסף ביותר אור ההתפארות שהוא בחינת אור התפלין של השם יתברך, ומזה נעשה השגחת השם יתברך כביכול, שמשגיח על ישראל תמיד לטובה, ומזה נמשך קדשת ארץ ישראל, ובחינת אוירה דארץ ישראל מחכים.

תפלין הם בחינת מחין, והרצועה של תפלין הוא בחינת יראה. וזה בחינת מה שעוברת הרצועה בתוך המעברתא של תפלין, כי היראה עוברת בתוך המחין והתפלין, כי ראשית חכמה יראת ה', ואם אין יראה אין חכמה כמו שאמרו רבותינו ז"ל. ומבחינת זאת הרצועה בא לכל אחד מישראל איזה צער בכל יום, וכל מי שדעתו יותר גדולה צערו יותר גדול, כי צערו נשתלשל מהיראה שהוא בחינת הרצועה, והיראה הוא כפי המח והדעת שהם בחינת תפלין, והתקון וההמתקה לזה הצער הבא מהרצועה הנ"ל, הוא על־ידי אכילה בקדשה וביראת שמים.

כח קדשת מצות תפלין - עין ציצת בהשמטות.

ראוי לאדם להתלהב מאד בשעת הנחת תפלין, וראוי שיפל על האדם פחד ורעדה גדולה ואימה ויראה עצומה ונוראה, כשרוצה להניח תפלין, כי קדשתם נשגבה וגבוהה ונוראה מאד מאד.

ראוי לאדם להדר - שיהיה לו תפלין טובים ויקרים מסופר הגון וצדיק באמת.