תְּשׁוּבָה

עִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, וְלִשְׁאֹל כַּפָּרָה וּסְלִיחָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲפִלּוּ עַל הַחֲטָאִים שֶׁאֵינָם יְדוּעִים לוֹ, בִּבְחִינַת אֲשֶׁר לֹא גָּזַלְתִּי אָז אָשִׁיב.

עַל־יְדֵי נִגּוּן וְשִׂמְחָה דִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי זֶה נִתְעוֹרְרִין לָשׂוּחַ עִם לְבָבוֹ, וְלִמְצֹא הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת הָרוּחַ טוֹבָה שֶׁבְּקִרְבּוֹ, וּלְבָרְרָם מִתּוֹךְ הָרוּחַ רָעָה רוּחַ נְכֵאָה רוּחַ שְׁטוּת עַצְבוּת רוּחַ, וּלְהַכְנִיעַ הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁמִּשָּׁם שֹׁרֶשׁ כָּל הַתַּאֲווֹת וְאַהֲבוֹת הַבְּהֵמִיּוֹת, וְזוֹכִין לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת. כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא לְהַכְנִיעַ הָרוּחַ הָרָעָה וּלְבָרֵר הָרוּחַ טוֹבָה כַּיָּדוּעַ.

אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁאֵינָם קְבוּעִים עֲדַיִן בַּעֲבוֹדַת ה', וְאֵין תְּשׁוּבָתָם שְׁלֵמָה עֲדַיִן, רַק לִפְעָמִים נוֹפְלִין לָהֶם הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה וּמַתְחִילִין קְצָת בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאַחַר־כָּךְ נוֹפְלִין מִזֶּה, וְאַחַר כָּךְ חוֹזְרִין וְנִתְעוֹרְרִין וְכֵן מִשְׁתַּנִּין בְּכָל פַּעַם מֵרָע לְטוֹב וּמִטּוֹב לְרָע, בִּבְחִינַת פַּעַם טָמֵא פַּעַם טָהוֹר פַּעַם פָּסוּל פַּעַם כָּשֵׁר וְכוּ', זֹאת הַתְּשׁוּבָה הוּא בְּחִינַת שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל כִּי אֵין לוֹ נְיָחָא. אֲבָל כְּשֶׁעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה, זֶה בְּחִינַת שַׁבָּת שֶׁיֵּשׁ לוֹ נְיָחָא מִכֹּל וָכֹל, וְנִדְחָה הָרַע לְגַמְרֵי וְנַעֲשָׂה כֻּלּוֹ טוֹב, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לִרְאוֹת שִׁפְלוּתוֹ בֶּאֱמֶת, וַחֲשִׁיבוּת וּגְדֻלָּה שֶׁל יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁמֵּחֲמַת זֶה מוֹסֵר נַפְשׁוֹ וְחִיּוּתוֹ בְּעַד יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמִּדָּה שֶׁל משֶׁה מָשִׁיחַ.

מִי שֶׁהוּא צַדִּיק מִנְּעוּרָיו, וְהוֹלֵךְ בְּדַרְכֵי ה' מִיָּמָיו מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא וּמִמִּצְוָה לְמִצְוָה, בִּבְחִינַת מִצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה וְכוּ', הוּא צָרִיךְ לִיזָהֵר לִפְעָמִים לֵילֵךְ בִּמְתִינוּת בַּעֲבוֹדַת ה', בִּכְדֵי שֶׁלֹּא לְדַלֵּג וְלַעֲבֹר וּלְהַפְסִיד חַס־וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי הַזְּרִיזוּת בְּיוֹתֵר אֶת בְּחִינַת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהִיא בֵּין הַמִּצְווֹת, שֶׁהִיא מְקַשֶּׁרֶת מִצְוָה אַחַת בַּחֲבֶרְתָּהּ, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה מִצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה, עַיֵּן פְּנִים. אֲבָל מִי שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, הוּא צָרִיךְ דַּיְקָא לִהְיוֹת זָרִיז תְּשׁוּבָה1תצז גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד, לְמַהֵר וְלָרוּץ מְאֹד לְהִמָּלֵט עַל נַפְשׁוֹ, וְאָסוּר לוֹ לִשְׁהוֹת כְּלָל לַעֲמֹד וּלְהִתְיַשֵּׁב, כִּי בַּעַל תְּשׁוּבָה אֵינוֹ הוֹלֵךְ מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁהוּא רָחוֹק לְגַמְרֵי מֵהַקְּדֻשָּׁה עֲדַיִן, רַק הוּא צָרִיךְ לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ לְגַמְרֵי, לְדַלֵּג עַל מַה שֶּׁצָּרִיךְ לְדַלֵּג, וְלִקְפֹּץ אֶל הַקְּדֻשָּׁה בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל.

מִי שֶׁרַק מִתְנוֹצֵץ לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּשֶׁעוֹשֶׂה חַס־וְשָׁלוֹם אֲפִלּוּ רַק דָּבָר אֶחָד שֶׁאֵין בּוֹ שׁוּם נִדְנוּד עֲבֵרָה וְלֹא שׁוּם תַּאֲוָה גַּשְׁמִית, רַק שֶׁעוֹשֶׂה אוֹתוֹ הַדָּבָר שֶׁלֹּא כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, הַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה אוֹתוֹ בְּתַכְלִית שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה כָּרָאוּי לוֹ, רָאוּי לוֹ שֶׁתִּכְלֶה נַפְשׁוֹ לְגַמְרֵי חַס־וְשָׁלוֹם מֵעֹצֶם הַחֲרָטָה וְהַבּוּשָׁה.

יֵשׁ תְּשׁוּבָה שֶׁהוּא בְּכֹחַ וַעֲדַיִן לֹא יָצְאָה אֶל הַפֹּעַל, וּבִשְׁבִיל זֶה אָדָם מַשִּׂיג לִפְעָמִים לְמַעְלָה מִמַּדְרֵגָתוֹ מַה שֶּׁאֵינוֹ רָאוּי לָזֶה, וְהוּא כְּדֵי שֶׁתֵּצֵא הַתְּשׁוּבָה מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל.

כְּשֶׁאָדָם עוֹשֶׂה עֲבֵרָה חַס־וְשָׁלוֹם, וַעֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְיוּכַל עַל־יְדֵי זֶה שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה חַס־וְשָׁלוֹם חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת שֶׁל עֲבֵרוֹת, עַל־כֵּן צְרִיכִין לִיזָהֵר לַעֲשׂוֹת מִצְוָה תֵּכֶף אַחַר שֶׁנִּכְשַׁל חַס־וְשָׁלוֹם בַּעֲבֵרָה הָרִאשׁוֹנָה, וְאָז הַמִּצְוָה מְגִנָּה עָלָיו לְהִנָּצֵל מִבְּחִינַת עֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה חַס־וְשָׁלוֹם.

אִם הָיָה הָאָדָם זוֹכֶה לַחֲרָטָה גְּמוּרָה בֶּאֱמֶת, אֲזַי אַף עַל פִּי שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאַחַר־כָּךְ יַחֲזֹר לִמְקוֹמוֹ וְיִהְיֶה נַעֲשֶׂה עִמּוֹ מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה, אַף עַל פִּי כֵן כְּבָר הָיוּ מְבַלְבְּלִין אוֹתוֹ הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁל חֲרָטָה וּתְשׁוּבָה בְּכָל פַּעַם, עַד שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף הָיָה זוֹכֶה לָבוֹא אֶל תִּקּוּנוֹ הָאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת. וּכְמוֹ שֶׁרָאִינוּ מֵהַבֵּן מֶלֶךְ שֶׁנֶּחְלַף, וַאֲפִלּוּ הַבֵּן הַשִּׁפְחָה עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְחָרֵט הֵיטֵב בְּאֵיזֶה פַּעַם, עַל יְדֵי זֶה הָיוּ בָּאִים עָלָיו גַּם אַחַר־כָּךְ חֲרָטוֹת תָּמִיד, עַל הַמַּעֲשֶׂה רָע וְהָעַוְלָה הַגְּדוֹלָה שֶׁעָשָׂה כְּנֶגֶד הַבֵּן מֶלֶךְ עַל שֶׁגֵּרְשׁוֹ וְכוּ', עַד שֶׁעַל־יְדֵי הַחֲרָטוֹת הָאֵלּוּ שֶׁל שְׁנֵיהֶם חָזַר הָעוֹלָם לְתִקּוּנוֹ, וְכַמְּבֹאָר בִּפְנִים (סיפורי מעשיות סימן יא - מהבנים שנחלפו וכו').

לִפְעָמִים יֵשׁ אָדָם שֶׁהֻרְגַּל בַּעֲבֵרוֹת כָּל־כָּךְ חַס־וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁכִּמְעַט שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁאֵינוֹ בְּיַד עַצְמוֹ לִמְנֹעַ עַצְמוֹ מִזֶּה. יֵדַע שֶׁאַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת, לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַצְמוֹ יַחַד בְּהִתְקַשְּׁרוּת חָזָק, וְעַל־יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לְהִתְגַּבֵּר וּלְהִנָּצֵל. וְאִי־אֶפְשָׁר לְבָאֵר דָּבָר זֶה בִּכְתָב הֵיטֵב, אַף עַל פִּי כֵן יְכוֹלִין לְהָבִין מֵרָחוֹק, כִּי הוּא עֵצָה נִפְלָאָה.