לִפְעָמִים יֵשׁ אָדָם שֶׁהֻרְגַּל בַּעֲבֵרוֹת כָּל־כָּךְ חַס־וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁכִּמְעַט שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁאֵינוֹ בְּיַד עַצְמוֹ לִמְנֹעַ עַצְמוֹ מִזֶּה. יֵדַע שֶׁאַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת, לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר עַצְמוֹ יַחַד בְּהִתְקַשְּׁרוּת חָזָק, וְעַל־יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לְהִתְגַּבֵּר וּלְהִנָּצֵל. וְאִי־אֶפְשָׁר לְבָאֵר דָּבָר זֶה בִּכְתָב הֵיטֵב, אַף עַל פִּי כֵן יְכוֹלִין לְהָבִין מֵרָחוֹק, כִּי הוּא עֵצָה נִפְלָאָה.