ד

כְּשֶׁמִּתְקַשְּׁרִים יַחַד אֵיזֶה אֲנָשִׁים וְחוֹלְקִים עַל אִישׁ אֶחָד, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא אָדָם חָשׁוּב יוֹתֵר מֵהֶם, עִם כָּל זֶה יְכוֹלִין לְהַפִּילוֹ. רַק שֶׁלֹּא יִהְיוּ רְשָׁעִים, כִּי קֶשֶׁר רְשָׁעִים אֵינוֹ מִן הַמִּנְיָן, אֲבָל אִם אֵינָם רְשָׁעִים, אֲזַי יְכוֹלִין לְהַפִּיל מִי שֶׁחוֹלְקִין עָלָיו עַל־יְדֵי הַקֶּשֶׁר, אַף־עַל־פִּי שֶׁכָּל אֶחָד בִּלְבַד נָמוּךְ מִמֶּנּוּ. אִם לֹא שֶׁזֶּה שֶׁחוֹלְקִין עָלָיו הוּא גָדוֹל בְּמַעֲלָה מְאֹד, אֲזַי אַדְּרַבָּא, הֵם נִתְבַּטְּלִים בְּפָנָיו. וּכְשֶׁמַּפִּילִין אֵיזֶה אָדָם, עִקַּר הַנְּפִילָה שֶׁנּוֹפֵל – לְתַאֲוַת נִאוּף רַחֲמָנָא לִצְּלַן (שם קפא).