אֲכִילָה

כשאדם אוכל מאכל בהמה, הינו, או שאוכל בתאוה גדולה כבהמה, או שאוכל מאכל שלא נתבררו הניצוצות עדין מבחינת מאכל בהמה למאכל אדם, על־ ידי־זה הוא נופל מבחינת הדעת, ואזי הוא נופל על־ידי־זה לאהבה ויראה הנפולה, כי עקר שלמות אהבה ויראה הוא על־ידי הדעת (שיחות־הר"ן אות קמג, והוא שייך לסימן רסג בליקוטי א).

אכילת הצדיק הוא רק בשביל הנשמה, כי מצחצח נשמתו על־ידי אכילתו ואזי הוא איש תבונות, וזוכה לדלות ולגלות העצות שעל־ידי־זה גדלה האמונה (ליקוטי־ תנינא, סי' ה).

מי שרוצה לשבר תאות אכילה בתכלית, שלא יקבל שום תענוג מאכילתו, ירגיל עצמו שלא להכניס הדבר שאוכל לתוך הפה והחך, רק ללעסו בין שניו בלי סיוע החך (שבחי־הר"ן א).

אכילת בצלים חיים מזיק מאד לכמה דברים. עין פנים (שיחות־הר"ן סימן רסג).