כל היראות והדאגות והיסורים שיש להאדם הם מקצרים ומכלים ימי חייו, חס ושלום. אבל כל היסורים והיראות שיש לאדם מחמת יראת השם, ואפלו היסורים שיש לאדם מחמת שפגם איזה פגם או עברה, חס ושלום, ומתחרט על זה ויש־לו צער גדול מזה - אלו היסורים הם גם־כן בבחינת יראת־השם, כי הכל מיראתו יתברך, או מחמת יראת הרוממות או מחמת יראת הענש רחמנא לצלן, ועל־כן הם מוסיפים ימים וחיים להאדם, בבחינת "יראת ה' תוסיף ימים" (שם קב).