רָאוּי לְאָדָם לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לִהְיוֹת בָּעוֹלָם הַבָּא, דְּהַיְנוּ לִהְיוֹת מֻפְרָשׁ מִתַּאֲווֹת כְּמוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא, שֶׁאֵין בּוֹ לֹא אֲכִילָה וְלֹא שְׁתִיָּה וְלֹא שׁוּם תַּאֲוָה מִתַּאֲווֹת הַבַּהֲמִיּוֹת הַכָּלוֹת וְהַנִּפְסָדוֹת שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה. וּבְוַדַּאי אִם הָיָה הָאָדָם נִזְכָּר בַּטּוֹב מִתַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַבָּא, אֲזַי לֹא הָיָה יָכוֹל לִסְבֹּל כְּלָל חִיּוּת וְתַעֲנוּגֵי עוֹלָם הַזֶּה וְכוּ' (שם צז).