כל עסקנו בראש־השנה להתפלל על התגלות מלכותו וכבודו יתברך, שזה תכלית הבריאה כנ"ל. ועל־כן מרבין בצדקה קדם ראש־השנה, כי על־ידי צדקה נעשה כלי לקבל על־ידה שפע נעם העליון שנמשך בראש־השנה. ועל־כן הולכין להתפלל על קברי הצדיקים בערב־ראש־השנה, כי הסתלקות הצדיק הוא בתוך בחינת נעם העליון, ששם עולין כל נשמות הצדיקים אחר פטירתם, בבחינת "לחזות בנעם ה'" וכו', בחינת "נעמות בימינך נצח". ועל־כן במקום גניזתם הוא בחינת ארץ־ישראל, בחינת "צדיקים יירשו ארץ", כמבאר במקום אחר (לקו"מ ח"ב קט)... ועל־כן אומרים שם על קברי הצדיקים מזמורי תהלים, כי מזמורי תהלים הם בחינת נעם, בחינת "נעים זמירות ישראל".
ועל־כן ההליכה על קברי הצדיקים ולומר שם מזמורי תהלים, והעקר אלו העשרה מזמורים שיסד רבנו זצ"ל כידוע, הם תקון לפגם הברית, כי תאות נאוף נמשך מפגם הנעם העליון, שמשם שרש שלהובין דרחימותא, וכשפוגם בזה, על־ידי־זה נופל לאהבת נשים, חס ושלום; וכן להפך, על־ידי שזוכין לקבל השפעת נעם העליון כראוי, על־ידי־זה משברין אהבת נשים, וזוכין לתקון הברית ולקדשת הדעת והמחין של ארץ־ישראל. ועל־כן קברי הצדיקים, ששם שופע הנעם העליון בחינת קדשת ארץ־ישראל, על־כן הם בחינת תקון הברית, שהוא עקר תקון כל החטאים כלם, כידוע (הל' ברכת הפירות הלכה ד, אותיות י יא יג): (שם אות כז)