רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כָל דִּבְרֵי תְחִנּוֹתַי וּבַקָּשׁוֹתַי וְכָל תִּקְוָתִי וּמִבְטָחִי עֲדַיִן, הוּא רַק עַל זְכוּת וְכֹחַ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר אָנוּ חוֹסִים בְּצֵל כַּנְפֵיהֶם, עַל כֵּן עֲלֵיהֶם אֲנִי נִשְׁעָן לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כָּל אֵלֶּה, כִּי כֹּחָם הַגָּדוֹל מַסְפִּיק אֲפִלּוּ עָלַי, אֲפִלּוּ בְּהִתְרַחֲקוּתִי הֶעָצוּם מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן בְּכֹחָם הַגָּדוֹל אֲנִי בָּטוּחַ וְנִשְׁעָן וְנִסְמָךְ וְנֶאֱחָז, שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ לִי תִקְוָה לִזְכּוֹת לְכָל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁתִּי מִלְּפָנֶיךָ וְיוֹתֵר וְיוֹתֵר מִזֶּה, כִּי רַחֲמֶיךָ לֹא כָלִים, וּזְכוּת וְכֹחַ וּגְבוּרַת כָּל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים אֵינוֹ נִפְסַק לְעוֹלָם... וּזְכוּתָם וְכֹחָם הַגָּדוֹל יַעֲזֹר וְיָגֵן וְיוֹשִׁיעַ לָנוּ וּלְכָל הַחוֹסִים בָּהֶם, כִּי גְדוֹלִים צַדִּיקִים בְּמִיתָתָם יוֹתֵר מִבְּחַיֵּיהֶם, וְהֵם נִקְרָאִין חַיִּים תָּמִיד. וּתְזַכֵּנִי לִהְיוֹת רָגִיל בְּיוֹתֵר לָבוֹא עַל צִיּוּן קִבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים וּלְהִשְׁתַּטֵּחַ שָׁם וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי לִפְנֵיהֶם בֶּאֱמֶת, כְּאִלּוּ הָיוּ בַּחַיִּים חַיּוּתָם וְיוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְאֶזְכֶּה לְעוֹרֵר רַחֲמֵי לִבָּם עָלַי, וְיֶהֱמוּ וְיִכְָמְרוּ רַחֲמֵיהֶם עָלַי, כַּאֲשֶׁר הֵם יוֹדְעִים בְּבֵרוּר כָּל עִנְיָנֵינוּ וּמַהוּתֵנוּ בְּזֶה הָעוֹלָם הָעוֹבֵר, מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף, וְהֵם יוֹדְעִים עֹצֶם הָרַחֲמָנוּת שֶׁיֵּשׁ עַל הָאָדָם הָעוֹבֵר בָּעוֹלָם הַזֶּה מָרָא דְעַלְמָא כֹּלָּא, הַגּוּף שֶׁלָּךְ וְהַנְּשָׁמָה שֶׁלָּךְ חוּסָה עַל עֲמָלָךְ. וַעֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְעָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי יְשׁוּעָה שְׁלֵמָה וַאֲמִתִּיִּית: (לקוטי תפילות)