רבונו של עולם, כל דברי תחנותי ובקשותי וכל תקותי ומבטחי עדין, הוא רק על זכות וכח הצדיקים האמתיים אשר אנו חוסים בצל כנפיהם, על כן עליהם אני נשען לבקש ממך כל אלה, כי כחם הגדול מספיק אפלו עלי, אפלו בהתרחקותי העצום מאד בלי שעור וערך, אף־על־פי־כן בכחם הגדול אני בטוח ונשען ונסמך ונאחז, שעדין יש לי תקוה לזכות לכל מה שבקשתי מלפניך ויותר ויותר מזה, כי רחמיך לא כלים, וזכות וכח וגבורת כל הצדיקים האמתיים אינו נפסק לעולם... וזכותם וכחם הגדול יעזר ויגן ויושיע לנו ולכל החוסים בהם, כי גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם, והם נקראין חיים תמיד. ותזכני להיות רגיל ביותר לבוא על ציון קבריהם הקדושים ולהשתטח שם ולפרש שיחתי לפניהם באמת, כאלו היו בחיים חיותם ויותר ויותר, ואזכה לעורר רחמי לבם עלי, ויהמו ויכמרו רחמיהם עלי, כאשר הם יודעים בברור כל ענינינו ומהותנו בזה העולם העובר, מתחלה ועד סוף, והם יודעים עצם הרחמנות שיש על האדם העובר בעולם הזה מרא דעלמא כלא, הגוף שלך והנשמה שלך חוסה על עמלך. ועשה למען שמך, ועזרני והושיעני ישועה שלמה ואמתיית: (לקוטי תפילות)