קכב

עִנְיַן מַה שֶּׁעַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אֲנַחְנוּ יִשְׂרָאֵל מְקֻשָּׁרִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, וְהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא יוֹרֶדֶת אֲפִלּוּ בְּעִמְקֵי תְּהוֹם לְעוֹרֵר אֲפִלּוּ אֶת הַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה יְכוֹלִין הַכֹּל לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אֲפִלּוּ אֵלּוּ שֶׁכְּבָר נִשְׁקְעוּ בְּתוֹךְ סִטְרָא דְּמוֹתָא חַס וְשָׁלוֹם, וְדִבְרֵי תוֹרָה אֵינָם מְקַבְּלִים טֻמְאָה לְעוֹלָם, רַק אַדְּרַבָּא מַעֲלִין אֶת הָאָדָם מִטֻּמְאָה לְטָהֳרָה: עיין לקוטי עצות חדש תורה, אות ק”ב.