ט

לִפְעָמִים הַנְּפִילָה וְהַיְּרִידָה הִיא תַּכְלִית הָעֲלִיָּה. כִּי עִקַּר הַנְּפִילָה הוּא כְּדֵי שֶׁיִּתְחַזֵּק וְיַחֲזֹר וְיַתְחִיל וִיחַדֵּשׁ חִיּוּתוֹ וּמֹחוֹ, שֶׁזֶּה עִקַּר הָעֲבוֹדָה, לִחְיוֹת חַיִּים חֲדָשִׁים בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל עֵת: שם, אות כ”ב.