ברוך ה' יום ה' לך לך [יא חשון] תרל"ח, פה טבריא תבנה ותכונן במהרה בימינו.
לכבוד אהב נפשי, הלא הוא הותיק וחסיד, האברך המשכיל, מורנו הרב נתן נ"י, עם שלום זוגתו וכל בני ביתו, עם שלום אביך נ"י, ועם שלום זוגתו תחיה, ולכל אנשי שלומנו בכלל ופרט.
תהלה לאל כלנו בחיים ושלום; אך לא בקו הבריאה בשלמות, כי זוגתי תחיה יש לה כאב עינים. ה' יתברך ישלח לה רפואה שלמה, וכן יזכה אותי ה' יתברך לשמע מכם ומכל אנשי שלומנו – בתוך כלל ישראל, בחיים ושלום.
אחר דרישת שלומכם הטוב באהבה רבה, באתי לבקש מאתך: תכף כראות כתב זה – תכתב לי מכתב, איך ששלחתי לך על החוב שלך: סך מאה ושמונה עשר גראש מעות טבריא – עם מכתב, אצל החלפן ר' אלטיר בן ר"ש – וכך שמו – זה שני שבועות, ואין לי שום מכתב ממך – ויש לי יסורים גדולים מזה; על־כן בין כך ובין כך תכתב לי מכתב – לידע איך להתנהג. וגם תכתב לי אם קבלת המכתב ששלחתי לך על־ידי הכולל.
תכף לכתב על־ידי ר' חיים יהושע – לר' דב נ"י, ולא על־ידי זידיל, כי לא רצה לתן לי המכתב. ורק לתן לו אחד עשרים[252]; וחוץ שלא היה לי, חוץ מזה, אצלנו אי־אפשר להשיג אחד עשרים. וכשאקבל מכתב ממך אכתב לך באריכות, כי יש לי כמה דברים לכתב לך, אך מחמת נחיצת מוסר כתב זה קצרתי ואמר שלום.
דברי אהבך באמת, השמח בשמחת בריאות אחיך היקר נ"י; ה' יתברך ישמרהו מעתה מכל מיני חלאים, ויחזיר לו ה' יתברך הונו ורכושו חיש מהר.
ידידך, נתן מברסלב
פריסת שלום לכל אנשי שלומנו – באהבה עזה.
זוגתי ואמי ואחותי תחיה פורסים בשלום זוגתך מרת לאה תחיה, עם בנה מורנו הרב סענדיר חיים נ"י. ולהתפלל אנשי שלומנו עבור אחותי מרת חנה תחיה – שמאד אינה בקו הבריאה, ה' יתברך ירחם עליה.
[252] =סוג מטבע (20 פארה).