ר' יוחנן בן נורי אומר, [אחר] כל הגבורות והנפלאות שעשה הב"ה לישראל במצרים ובים סוף, חזרו ונסו את הב"ה עשר פעמים, שנ' וינסו אותי זה עשר פעמים. ועוד הלשינו על הב"ה ואמרו עזב אותנו במדבר הזה ואין שכינתו בקרבנו, שנ' היש ה' בקרבנו.
ר' ישמעאל אומר, אחר הפרשה הזאת מה כתי' ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים בא עליהם עמלק להלחם בהם ולהפרע מהם והבא מן הדרך מקדימין אותו במאכל ובמשתה והוא ראה אותם עייפים ויגעים משעבוד מצרים ומענוי הדרך ולא שם על לבו על מצות כבד אלא שעמד על הדרך כדוב שכול כאיש להמית אם על בנים שנ' אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך.
ר' זכריה אומר, נכד עשו היה עמלק ובאיבת זקנו בא עליהם להפרע מהם והיה עמוד הענן סובב אל מחנה ישראל כעיר מוקפת חומה ולא היה צר ואויב יכול להגיע בהם אלא כל מי שהיה צריך טבילה היה הענן מפלט אותו חוץ ממחנה ישראל שהיה קדוש ועמלק מזנב והורג את מה שאחרי הענן שנ' ויזנב בך כל הנחשלים אחריך.
אמר משה ליהושע, בחר לנו אנשים, אנשים (בית) [בני] אבות אנשים גבורי חיל יראי שמים וצא הלחם בעמלק. ומשה אהרן וחור עמדו במקום גבוה בתוך מחנה ישראל אחד מימינו ואחד משמאלו, מכאן אתה למד ששליח צבור אסור להתפלל אם אין שם שנים עומדים אחד מימינו ואחד משמאלו.
וכל ישראל יצאו חוץ לאהליהם וראו את משה כורע ומשתחוה על ברכיו והם כורעים על ברכיהם, נופל על פניו ארצה והם נופלים על פניהם ארצה, פורש את כפיו לשמים והם פורשים את ידיהם לשמים, מכאן אתה למד ששליח צבור המתפלל כך כל העם עונים אחריו.
והפיל הב"ה את עמלק ואת עמו לפי חרב, שנאמר (שמות יז, יג) וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק וְאֶת עַמּוֹ לְפִי חָרֶב.
ר' שילא אומר, רצה הב"ה להשמיד ולהכרית את כל זרע של עמלק מן העה"ז ומן העה"ב שנ' כי יד על כס יה מלחמה ה' בעמלק מדור דור.
ר' פנחס אומר, אחר ארבעים שנה רצה משה להזכיר לישראל ואומר להם זכורים אתם שאמרתם במדבר הזה היש ה' בקרבנו אם אין, אלא אמ' משה אם אני אומ' להם כך הרי אני מגלה את פניהם והמגלה פנים לחבירו אין לו חלק לעה"ב, אלא אני אומ' להם כך מעשה עמלק והם מבינים מה שכתוב לפניו.
משל למה הדבר דומה, למלך שהיה לו פרדס אחד וכלב קשור בפתח הפרדס והמלך יושב בעליותיו צופה ומביט כל מה שבפרדס נכנס אוהבו של מלך לגנוב מן הפרדס ושיסה בו את הכלב וקרע את בגדיו אמ' המלך אם אני אומ' לאוהבי למה נכנסת לתוך הפרדס הרי אני מגלה את פניו אלא הריני אומ' לו הראית אותו כלב שוטה איך קרע את בגדיך ולא היה מבין שאתה אוהבי כך אמ' משה הרי אני אומ' להם לישראל מעשה עמלק ומיד הם מבינים מה שכתוב לעיל לפי' אמ' להם משה זכור את אשר עשה לך עמלק.
אמרו לו ישראל, משה רבינו, כתוב אחד אומר זכור את אשר עשה לך עמלק, וכתוב אחר אומר זכור את יום השבת לקדשו, היאך יתקיימו שניהם. אמר להם, לא דומה כוס של קונדיטון לכוס של חומץ. זה כוס וזה כוס. זה זכור לשמור ולקדש את יום השבת, וזה זכור להשמיד ולהכרית את כל זרעו של עמלק, שנ' והיה בהניח ה' וכו' לא תשכח. שכחו ישראל להשמיד ולהכרית את כל זרעו של עמלק והב"ה לא שכח, וכשמלך שאול אמר לו שמואל (שמואל א' טו, ב) כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת פָּקַדְתִּי אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה עֲמָלֵק לְיִשְׂרָאֵל וגו' וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ. מה הוא את כל אשר לו, עד משתין בקיר, וְלֹא תַחְמֹל עָלָיו וְהֵמַתָּה. ולקח שאול את אנשי המלחמה ויצא לקראת עמלק, וכשבא שאול לאמצע הדרך עמד והרהר בלבו שנ' ויבא שאול עד עיר עמלק אמ' שאול אם האנשים חטאו הנשים מה חטאו והילדים מה חטאו ואם הילדים חטאו הבהמה מה חטאה יצתה בת קול ואמרה לו, שאול, אל תהי צדיק הרבה יותר מקונך, שנ' אל תהי צדיק הרבה.
ר' אומר, כשבא שאול למחנה עמלק ראה בני יתרו מתערבים בתוך בני עמלק אמ' להם התפרדו מתוך עמלק שנ' ויאמר שאול אל הקני לכו סורו רדו מתוך עמלקי ואתה עשית חסד עם כל בני ישראל וכי עם כל בני ישראל עשה חסד יתרו והלא לא עשה אלא למשה בלבד אלא מכאן אתה למד שכל העושה חסד עם אחד מגדולי ישראל כאלו עושה חסד עם כל בני ישראל ובשביל החסד שעשה נתמלטו בניו מתוך בני עמלק.
ר' יוסי אומר, כשבא סנחריב לארץ ראו כל העמים שסביבות ארץ ישראל מחנה סנחריב ונתייראו הרבה מאד וברחו איש ממקומו שנ' ואסיר גבולות עמים וכו' ועמלק נכנס למדבר ונתערבו עם בני ישמעאל וכלם היו עשרה עמים שנ' אהלי אדום וישמעאלים מואב והגרים גבל ועמון ועמלק פלשת עם יושבי צור גם אשור נלוה עמם היו זרוע לבני לוט סלה וכלם עתידים לנפול ביד בן דוד כאש להבה שנ' אלהי שיתמו כגלגל כקש לפני רוח כאש תבער יער וכלהבה תלהט הרים כן תרדפם בסערך וכו':