ועיין שם בסוף המאמר מענין כשמנסכין מים בחג תהום אומר לחבירו אבע מימיך, ורבותינו ז"ל סיימו שם (תענית כ"ה:) קול שני רעים אני שומע רוצה לומר נסכי יין ונסכי מים כי המים הן פשוטים בתכלית הפשיטות כידוע, וזה בחינת תמימות ופשיטות, ויין הוא בחינת חכמה ודעת כידוע, והחכמה והתמימות הם שני ריעים זה לזה, כי גם בתמימות אסור להיות שוטה כמבואר בהשיחות וכן עיקר שלימות החכמה היא על ידי תמימות, ועל ידי כל זה נתתקן המשפט והארכתי בזה קצת הגם כי דברים פשוטים המה ומבוארים בפנים, אף על פי כן אמרתי לבאר קצת הענין ביותר, בכדי שלא יפול לב המעיין בראותו פשטות הלשון מה שכתב שם, שאזי זוכה להשיג מה שגם משה בחייו לא השיג, על כן הוכרחתי לבאר איך שבחינה זאת נמצאת אצל כל צדיק כפי בחינתו כנ"ל ובאמת ידעתי כי מאד עמקו מחשבותיו ז"ל, אך אף על פי כן צריכין לבאר קצת גם לפי קט שכלנו ועיין נפלאות רבות על פי מאמר זה בליקוטי הלכות הלכות תחומין ה"ה ר"ח ה"ו הפקר ונכסי הגר ה"ד נזיקין וכו' ה"ה:
אות טז
Documentation Index
גרסאות לקריאת מכונה / AI agents:
טוען...