סימן ס״א

השם יתברך למעלה מהזמן וכו'

שם, ועל כן יאמר לו השם יתברך (תהלים ב) אני ילדתיך וכו', כי כל הזמן שעבר אין ואפס לגמרי וכו'

אמר המחבר, בזה מובן מה שאמרו רז"ל סנהדרין צ"ח ששאל ר' יהושע בן לוי למשיח אימתי יבוא ואמר לו היום, ולמחר כשלא בא פירש לו אליהו דרוצה לומר, (תהלים צ"ה) היום אם בקולו תשמעו, היינו על ידי תשובה שהוא גם כן בחינת למעלה מהזמן שזה בחינת אם בקולו תשמעו גם כן כמבואר לקמן בסימן ע"ט ובספר המדות על ידי זה יבוא משיח, ואז יבינו כל ישראל אמתת דברי משיח שאמר שיבוא היום- היום ממש, כי כל הזמן שעבר אין ואפס לגמרי כנ"ל ובזה יש לפרש גם כן הפסוקים (איכה ה) אתה ה' לעולם תשב כסאך לדור ודור, כי השם יתברך בוודאי למעלה מהזמן, ואין כל הזמן של הגלות עולה אצלו כהרף עין אך למה לנצח תשכחנו תעזבנו לאורך ימים, כי דעת שלנו קטן ואנחנו בתוך הזמן וקשה לנו לסבול אורך הזמן של הגלות, השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם היינו כנ"ל

ועיין בליקוטי הלכות הל' מילה והל' עבדים אות י"ז, שנשמע מפי רבינו ז"ל סמוך להסתלקותו שאמר שהוא הולך עתה רק עם זה המאמר הנ"ל שגילה על פסוק (תהלים ב) אני היום ילדתיך שהוא בחינת למעלה מהזמן וכו' והמובן מדבריו היה שאמר זאת, לענין מה שהוא עושה ביגיעות גדולות כל כך לקרב נפשות ישראל להשם יתברך ועדיין לא עלתה בידו כרצונו, והמחלוקת והמניעות בגשמיות ורוחניות מתגברין ומתפשטין מאד מאד בכלליות ובפרטיות על כל אחד ואחד עד אשר כשל כח הסבל וכו' ולענין זה אמר שהוא מחיה את עצמו עם ענין זה של אני היום ילדתיך, היינו שהשם יתברך יעזרהו לדלג על הכל, וסוף כל סוף יתגלה האמת וכולנו נשוב להשם יתברך באמת, וכל הימים הראשונים יפלו כי כל הזמן יתבטל ויוכלל הכל בבחינת למעלה מהזמן וכו' ועיין שם עוד דברים נפלאים מאד על פי מאמר הנ"ל:

שם במאמר הנ"ל, וכן אנו רואים במקום גם כן וכו' הגם כי הדברים מבוארים בפנים, אף על פי כן נראה לעניות דעתי כי גם זה בכלל כוונת דבריו ז"ל כי המקום מקושר לזמן והזמן מקושר למקום כמו למשל המעת לעת שהוא יום אחד ולילה אחת הוא מחמת המקום, כי במקום זה נראה השמש ונקרא יום ובמקום זה כבר אינו נראה ונקרא לילה וכן כלל המעת לעת הוא מה שהגלגל מקיף כל הכדור עד שחוזר למקומו זה הוא שיעור מעת לעת וכן שיעור החודש מה שהירח מקיף כל הכדור עד שחוזר למקומו וכו' וכן השנה מה שהשמש מקיף וכו' עד שחוזר למקומו ונקודתו נמצא כי שיעור הזמן הוא על ידי המקום וכן שיעור המקום הוא לפי הזמן, כי ממקום זה למקום זה מהלך שעה אחת, ולמקום זה מהלך שני ימים וכו', וכל זה כפי מהלך הבינוני, ומי שכחו גדול עוד יותר יכול לילך מהלך זה בזמן עוד פחות מזה, אבל על כל פנים הכל מקושר בהזמן אבל כשזוכין לדעת כזה שהוא בחינת ביטול הזמן בחינת למעלה מהזמן, אז ממילא נתבטל גם המקום והגם כי אין לנו שום תפיסה בענינים כאלה, אף על פי כן גם לפי קטנות דעתנו יכולין לפרש, דרוצה לומר כי רוב מחשבות האדם ותחבולותיו נופלין תחת בחינת הזמן ותחת בחינת המקום אבל מי שזוכה לדעת שלם כזה, אזי כל מחשבותיו ועניניו בבחינת למעלה מהזמן למעלה מהמקום מאחר שדעתו גדול כל כך עד שבחינת הזמן והמקום בטלים אצלו לגמרי כנ"ל אך גם זה אי אפשר לבאר היטב בפרט בכתב: