אות ט

עיין בספר חיי מוהר"ן (שיחות השייכות לתורות כ) שכתב הר"ר נתן ז"ל שלפי דעתו המשיך רבינו ז"ל בזה המאמר בחינת תיקון הקרבן תודה שהיה צריך להביא על שחזר מלבוב לביתו קודם ראש השנה תקס"ט הנ"ל כי זה היתה ישועה גדולה ונפלאה מאד לנו ולכל ישראל כי אם היה נשאר שם בלעמברג אפשר האור היה מסתלק לגמרי חס ושלום ולא היינו שומעים כל הנוראות שגילה אחר כך בתורותיו ושיחותיו הקדושים, ובפרט המעשיות שעיקר המעשיות הגדולות גילה אחר כך, בפרט המעשה של הז' בעטלערס ובוודאי ראוי להביא קרבן תודה על ישועה כזאת גם כמה פעמים נשמע מפיו הקדוש בעצמו גם כן שנתן שבח והודיה גדולה להשם יתברך על שחזר משם גם מבואר שם שמה שנאמר במאמר זה בסוף המאמר מענין בר בי רב ד יומא, זה נתגלגל על ידי איש אחד מבני הנעורים שנסע אליו ז"ל על שבת חנוכה מבראהילוב ונתעכב בנעמריב ולא בא על אותו שבת ואחר שבת בא לכאן ורבינו ז"ל בעת שאמר התורה הנ"ל בשבת חנוכה לא סיים לפרש המקרא ויהי מקץ על פי המאמר הנ"ל, עד שבא האיש הנ"ל אחר שבת ואז התחיל לפרש המקרא הנ"ל על פי מה שאמרו רז"ל מענין בר בי רב ד יומא, והוה מענינא כי זה האיש הנ"ל היה אז ממש בר בי רב ד יומא, כי בשבת לא היה אצלו רק אחר כך בחול יום אחד לבד וכו' גם מה שכתב שם על הד' דברים שהראה ר' אליעזר חרוב יוכיח וכו', לא גילה בשעת אמירת התורה רק בדרך כלל אבל לא ביארם בפרט כמו שמפורש עתה, עד שבא אחיו ר' יחיאל ז"ל עם עוד אנשים שנסעו גם כן על אותו שבת ונתעכבו גם כן, ואחר כך כשבאו אז דייקא גילה ענין הנ"ל, וביאר הד' דברים הנ"ל על פי המאמר הנ"ל בפירוש הנ"ל והכלל כי כל דיבור ודיבור יצא מפיו הקדוש בפלס ובמשקל גדול, והכל כפי הנפשות שנמצאו אז לפניו וכו' עיין שם עוד: