חֵלֶק שֵׁנִי

בְּרִיאוּת הַגּוּף וְחַיָּיו וְטִבְעוֹ שֶׁל אָדָם, הַכֹּל הוֹלֵךְ לְפִי טֶבַע וְחַיֵּי וּבְרִיאוּת אָבִיו וְאִמּוֹ.

מִי שֶׁשַּׂעֲרוֹתָיו מְרֻבִּין שֶׁלֹּא עַל־פִּי הַטֶּבַע, זֶה עָלוּל לִנְזָקִים הַרְבֵּה וְלִפְגָעִים רָעִים מֵהַסִּטְרָא אַחֲרָא, סְגֻלָּתוֹ שֶׁיִּקְרָא הַפָּרָשָׁה שֶׁקּוֹרִין בְּיוֹם־ כִּפּוּר (סֵפֶר וַיִּקְרָא, פֶּרֶק טז).