ספר שולחן ערוך חושן משפט מאת רבי יוסף קארו
שולחן ערוך — חושן משפט
תוכן עניינים
- סימן א - מנוי השופטים בארץ ובחוצה לארץ. ובו ו' סעיפים:
- סימן ב - בית דין היו מכין ועונשין לצורך שעה. ובו סעיף א':
- סימן ג - בכמה דינין דנין. ובו ד' סעיפים:
- סימן ד - כיצד אדם עושה דין לעצמו. ובו סעיף אחד:
- סימן ה - באיזה יום דנין ובאיזה זמן ביום. ובו ה' סעיפים:
- סימן ו - על כמה דנין. ובו סעיף אחד:
- סימן ז - מי ראוי לדון והפסולים מחמת שנאה וקורבה. ובו י''ב סעיפים:
- סימן ח - שלא למנות דיין שאינו הגון וגודל שכר הדיין ועונשו. ובו ה' סעיפים:
- סימן ט - שלא ליקח שוחד והתרת שכר בטלה. ובו ח' סעיפים:
- סימן י - להיות מתון בדין ושימלך בגדול ממנו. ובו ד' סעיפים:
- סימן יא - כיצד מזמינים לדין ועל פי מי. ובו ו' סעיפים:
- סימן יב - דיין שבאו לפניו רך וקשה וכל דיני פשרה. ובו כ' סעיפים:
- סימן יג - כיצד בוררים הדיינים כשאין בעלי דינין מסכימין יחד. ובו ז' סעיפים:
- סימן יד - אם אחד מבעלי דינין אומר נלך לבית דין הגדול ודין האומר מאיזה טעם דנתוני. ובו ח' סעיפים:
- סימן טו - איזה דין דנין תחלה ודין דין מרומה. ובו ה' סעיפים:
- סימן טז - כמה זמן נותנין להביא ראיה ודין הטלת חרם. ובו ה''ס:
- סימן יז - להשוות הבעלי דינין בכל דבר. ובו י''א סעיפים:
- סימן יח - כיצד נושאין ונותנין בדבר ושהולכים אחר הרוב. ובו ו"ס:
- סימן יט - כיצד נותנין הפסק וסדר כתיבתו. ובו ג' סעיפים:
- סימן כ - עד מתי יכול להביא ראיה לסתור הדין. ובו סעיף אחד:
- סימן כא - מי שקבל עליו להשלים הדין ליום ידוע ונאנס. ובו ס''א:
- סימן כב - מי שקבל עליו קרוב ופסול ודין שבועה והפוכה. ובו ג''ס:
- סימן כג - עד מתי נאמן הדיין לומר לזה זכיתי. ובו סעיף אחד:
- סימן כד - שנזקקין לתובע תחלה. ובו סעיף אחד:
- סימן כה - דיין שטעה מתי חוזר ומתי משלם. ובו ה' סעיפים:
- סימן כו - שלא לדון בדיני עכו''ם. ובו ד' סעיפים:
- סימן כז - שלא לקלל דיין ולא שום אחד מישראל. ובו ב' סעיפים:
- סימן כח - כיצד מאיימין העדים ואין מקבלין עדות שלא בפני בע''ד. ובו כו סעיפים:
- סימן כט - שלא יוכלו העדים לחזור. ובו ג סעיפים:
- סימן ל - אין עדי ממונות צריכין דרישה וחקירה וצריך להיות עדות שלם. ובו יד סעיפים:
- סימן לא - דין הרבה כיתי עדיות. ובו ד סעיפים:
- סימן לב - המודה בפני עדים שיאמרו דברים כהוייתן ואם אמר משטה אני בך. ובו ב סעיפים:
- סימן לג - פסולי עדות מחמת קורבה ואשה ועבד. ובו יח סעיפים:
- סימן לד - עדים הפסולים מחמת עבירה. ובו לה סעיפים:
- סימן לה - פסול סומא וחרש שוטה וקטן. ובו יד סעיפים:
- סימן לו - רבים שהעידו ונמצא א' מהם קרוב או פסול. ובו ב''ס:
- סימן לז - הפסולים מחמת הנאה. ובו כב סעיפים:
- סימן לח - קצת דיני הזמה. ובו סעיף אחד:
- סימן לט - כותבין שטר ללוה בלא מלוה ועל איזה הודאה כותבין. ובו י"ז סעיפים:
- סימן מ'- דין המחייב עצמו לחבירו. ובו ב' סעיפים:
- סימן מא - דין מי שנמחק או אבד שטר חובו. ובו ד' סעיפים:
- סימן מב - שכותבין השטר בכל לשון ודין אם אין המטבע מפורש. ובו טו סעיפים:
- סימן מג - שצריך לכתוב זמן בשטר וכל דיני האיחור והקדימה בפרטות. ובו כט סעיפים:
- סימן מד - דין חזרת השטר בשטה אחרונה וכיצד מקיימים המחק והתלוים . ובו יא סעיפים:
- סימן מה - שהעדים צריכים לקרות מקודם השטר ודין שטר הבא על הנייר ועדיו על המחק. ובו כג סעיפים:
- סימן מו - העדים שאמרו קטנים היינו או פסולים היינו או שטר אמנה היה SOוכל דין קיום שטרותSC. ובו ל"ח סעיפים:
- סימן מז - מי שטען אמנה הוא או פרוע. ובו ב' סעיפים:
- סימן מח - שכותבין טופסי שטרות. ובו סעיף אחד:
- סימן מט - שיכירו העדים שם הלוה והמלוה ודין טעות השמות והסכום. ובו י' סעיפים:
- סימן נ - שטר שכתוב בו לויתי ממך מנה. ובו סעיף אחד:
- סימן נא - שטר שאין בו אלא עד א' או א' מהם פסול. ובו ז"ס:
- סימן נב - שטר שיש בו רבית או קרוע. ובו ב' סעיפים:
- סימן נג - שלא לשנות השטר. ובו סעיף אחד:
- סימן נד - דין אסמכתא ואם כותבין שובר וכיצד כותבין אותו SOודין פרעון ע"י שוברSC. ובו ה' סעיפים:
- סימן נה - דין מי שפרע מקצת חובו והשליש שטרו. ובו ב"ס:
- סימן נו - דין שלישות ובו ז' סעיפים:
- סימן נז - דין שאסור להשהות שטר פרוע. ובו ב' סעיפים:
- סימן נח - מי שהוציא שטר חוב על חבירו וטענת סטראי. ובו ה' סעיפים:
- סימן נט - שטר מקוים והלוה טוען פרוע והמלוה אומר איני יודע. ובו סעיף א':
- סימן ס - דין שעבוד מטלטלי אגב מקרקעי ודין שעבוד דבר שלא בא לעולם. ובו ב' סעיפים:
- סימן סא - כמה דינים מענין שטרות. ובו טז סעיפים:
- סימן סב - דין אשה הנושאת ונותנת בתוך הבית. ובו סעיף אחד:
- סימן סג - מי שהועד עליו שמחזיר אחר זיוף. ובו ב' סעיפים:
- סימן סד - נפקד שרצה לעכב בחובו שטרות הפקדון. ובו ס"א:
- סימן סה - דין שטרות שנמצאו ודין שובר שנמצא ביד שליש. ובו כד סעיפים:
- סימן סו - דין מכירת שטרות ואונאתן. ובו מב סעיפים:
- סימן סז - דין שמיטה ופרוזבול. ובו ל"ח סעיפים:
- סימן סח - דין שטרות העשויות בערכאות עכו"ם. ובו ב' סעיפים:
- סימן סט - דין הוציא עליו כתב ידו מקוים או בלתי מקוים ודין טענת פרעתי ומודה מקצת. ובו ו' ס':
- סימן ע - דין מלוה על פה ואם א"ל אל תפרעני אלא בעדים. ובו ו"ס:
- סימן עא - לוה שהאמין למלוה בעל פה למה מועיל נאמנות. ובו כ"ג סעיפים:
- סימן עב - המלוה על המשכון והרבה דיני משכונות. ובו מ"ה סעיפים:
- סימן עג - כמה זמן סתם הלואה וכמה פרטי דיני הלוא'. ובו כ"ס:
- סימן עד - באיזה מקום ניתנה מלוה לפרוע וסדר הפרעון. ובו ז"ס:
- סימן עה - אם המלוה והלו' צריכין לברר הטענות SOוכל דיני המחויב שבועה מן התורה או מדרבנן ומי שאינו יכול לישבע וכל שטוען התובע ונתבע ברי ושמאSC. ובו כה סעיפים:
- סימן עו - אחד שלוה משנים בעל פה מזה ק' ומזה ר' וכל אחד תובע ק"ק. ובו ג' סעיפים:
- סימן עז - דין שנים שלוו מאחד ודין שותפין שלוה אחד לבדו. ובו י"א סעיפים:
- סימן עח - הטוען שפרע תוך הזמן. ובו ח' סעיפים:
- סימן עט - דין האומר לא לויתי והחילוק שבין צא תן לו או חייב אתה ליתן לו ובו י''ד סעיפים:
- סימן פ - באיזו ענין טוען וחוזר וטוען. ובו ב' סעיפים:
- סימן פא - אם הודה מעצמו מתי יכול לומר משטה אני בך. ובו לב סעיפים:
- סימן פב - דין שטר שאינו מקוים או מקוים שהלוה טוען אמנה או פרוע או רבית ודין תנאי השטר והשבועה. ובו יג סעיפים:
- סימן פג - דין מלוה שהודה בשטר שהוא מזוייף. ובו ד' סעיפים:
- סימן פד - הפוגם או פוחת שטרו או עד אחד מעיד שהוא פרוע. ובו ה' סעיפים:
- סימן פה - הוציא שטר חוב והלה טוען שמכר לו שדהו. ובו ז"ס:
- סימן פו - ראובן נושה בשמעון ושמעון בלוי מוציאין מלוי ונותנין לראובן. ובו ט' סעיפים:
- סימן פז - דיני שבועת היסת ושבועת דאורייתא. ובו לט סעיפים:
- סימן פח - דיני כפירה והודאה ושתהא ממין הטענה. ובו ל"ג סעיפי':
- סימן פט - שהשכיר נשבע ונוטל. ובו ו' סעיפים:
- סימן צ' - הניזקין נשבעין ונוטלין כגון הנגזל והנחבל ודין המביא כלים מבית בעה"ב והוא אומר שאולים הם. ובו טז סעיפים:
- סימן צא - חנוני נשבע ונוטל ודין פנקסים. ובו ט' סעיפים:
- סימן צב - דין החשוד על השבועה. ובו יד סעיפים:
- סימן צג - דין שבועת ספק ושבועת השותפין. ובו יח סעיפים:
- סימן צד - דין גלגול שבועה. ובו ט' סעיפים:
- סימן צה - דין איזה שבועה נשבעין על קרקעות ודין הקדש בזמן הזה. ובו ו' סעיפים:
- סימן צו - חרש שוטה וקטן איזה שבועה נשבעים וגם אשת איש. ובו ו' סעיפים:
- סימן צז - להלוות לעני ושלא לנגשו ושלא לחבול כלי אוכל נפש ואלמנה והשבת העבוט ודין הסידור. ובו ל סעיפים:
- סימן צח - סדר גביית החוב והמבקש זמן לפסול שטר ואם לא בא בזמנו. ובו יא סעיפים:
- סימן צט - כיצד משביעין ללוה אם יש לו ומחרימים מי שיודע לו נכסים ואם הוא כשר או רמאי ואם נתן שלו במתנה. ובו ח סעיפים:
- סימן ק - המבקש זמן לפרעון כמה זמן נותנים לו ואם לא בא בזמנו והמסרב צווי בית דין. ובו ג סעיפים:
- סימן קא - מגבין לבעל חוב מעות או מטלטלין ואם תלה מעותיו בעכו''ם ואם יש עליו חובות לעכו''ם. ובו יא סעיפים:
- סימן קב - מאיזה קרקע מגבין החוב לבעל החוב. ובו ה סעיפים:
- סימן קג - שמין קרקע של לוה ואם טעו בשומא ושומא הדרה לעולם. ובו יא סעיפים:
- סימן קד - דין ב''ח מאוחר שקדם וגבה מקרקעי או מטלטלי ומלוה ע''פ מוקדמת קודמת למלוה בשטר. ובו טז סעיפים:
- סימן קה - דין התופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים ונפקד שתפס הפקדון בשביל הבעל חוב. ובו ו סעיפים:
- סימן קו - דין הבא ליפרע שלא בפני בעל חובו. ובו ג סעיפים:
- סימן קז - כופין את היתומים לפרוע חוב אביהם. ובו יב סעיפים:
- סימן קח - מאיזה ענין נפרע מלוה מיורשיו ואיזה שבועה אדם מוריש לבניו. ובו כא סעיפים:
- סימן קט - מכריזין על נכסי יתומים. ובו ו סעיפים:
- סימן קי - אין נזקקין לנכסי קטן. ובו יא סעיפים:
- סימן קיא - דין מלוה בשטר גובה ממשעבדי והמלוה על פה. ובו כד סעיפים:
- סימן קיב - אין בע''ח טורף מהמשועבדים ממה שקנה. ובו ה''ס:
- סימן קיג - אין בע''ח טורף ממטלטלים המשועבדים. ובו ג''ס:
- סימן קיד - דין בע''ח עם הלוקח אם יכול לדחותו אצל הלוה. ובו ז סעיפים:
- סימן קטו - דין הפירות והשבח בטורף מלוקח ויתומים. ובו ו''ס:
- סימן קטז - כיצד כותבין לו הטירפא. ובו ב סעיפים:
- סימן קיז - דין העושה שדהו או עבדו אפותיקי. ובו ז סעיפים:
- סימן קיח - הכותב ללוקח שני דין ודברים אין לי עמך. ובו ד''ס:
- סימן קיט - המוכר כל שדותיו ולוה שהתנה שיגבה מן העידית. ובו ו סעיפים:
- סימן קכ - הזורק חובו סתם או בתורת גיטין וזרקו ונאבד. ובו ב''ס:
- סימן קכא - השולח חובו על ידי שליח. ובו יב סעיפים:
- סימן קכב - אם מת המלוה או שביטל השליחות או ההרשאה. ובו ט"ס:
- סימן קכג - הרשאה על מה נכתבת וכיצד נכתבת. ובו ט"ו סעיפים:
- סימן קכד - נתבע אם יכול לעשות מורשה. ובו סעיף א':
- סימן קכה - השולח חובו או פקדונו ע"י שליח. ובו י' סעיפים:
- סימן קכו - הפורע חובו במעמד שלשתן. ובו כ"ג סעיפים:
- סימן קכז - דין איש שלוה מאשתו וגרשה או מעבדו ושחררו והלוה מן עכו"ם שנתגייר. ובו ב' סעיפים:
- סימן קכח - דין הפורע חובו של חבירו או שמשכנו בשביל חבירו. ובו ב' סעיפים:
- סימן קכט - דין הערב בשטר ועל פה ומתי נפרעין מן הערב. ובו כב סעיפים:
- סימן קל - דין הערב שפרע למלוה כיצד נפרע מן הלוה. ובו ז"ס:
- סימן קלא - מי שחזר בו אחר שנתרצה להיות ערב. ובו יד סעיפים:
- סימן קלב - עבד ואשה וקטן שערבו ושנים שנעשו ערבים בשביל אחד ואחד בשביל שנים. ובו ו' סעיפים:
- סימן קלג - מי שמוחזק במטלטלין הידועים לאחר. ובו ז' סעיפים:
- סימן קלד - אומן שטוען בדבר שהוא אומן שקנאו מבעליו. ובו ו"ס:
- סימן קלה - דין המחזיק בבעלי חיים כגון בהמה ועבד. ובו ב"ס:
- סימן קלו - מי שנתחלפו כליו בבית האבל והמשתה. ובו ב"ס.
- סימן קלז - מי שלקט פירותיו של חבירו. ובו ג' סעיפים:
- סימן קלח - דין שנים האוחזין בטלית וחלוקים עליו. ובו ח' סעיפים:
- סימן קלט - דין שנים חלוקים בדבר ואם בא שלישי וחטפה. ובו ד' סעיפים:
- סימן קמ - דין המחזיק בקרקע של חבירו ודין חזקת הבתים וחניות. ובו ט"ו סעיפים:
- סימן קמא - דין חזקת שדה הלבן והאילן. ובו כ' סעיפים
- סימן קמב - דין סיוע המערער למחזיק בחזקתו ואם היה הסיוע בטעות. ובו ג' סעיפים:
- סימן קמג - דין המחזיק שלא בפני המערער והוא במדינה אחרת או ברח. ובו ד' סעיפים:
- סימן קמד - שנים שהחזיקו בשדה אחת זה אכלה וזה אכלה. ובו ד' סעיפים:
- סימן קמה - הביא המחזיק עדים ולא כיוונו עדותם בשנים. ובו ז' סעיפים:
- סימן קמו - מחאה מבטל החזקה ובאיזה לשון ובמה ומתי. ובו כ"ה סעיפים:
- סימן קמז - המערער על השדה והוא עד או דיין. ובו ה' סעיפים:
- סימן קמח - מי שאבדה לו דרך שדהו. ובו ב' סעיפים:
- סימן קמט - אלו שאין להם חזקה השותפין והאריסין והאפטרופסים הגזלנים והאחין וחרש שוטה וקטן. ובו לא סעיפים:
- סימן קנ - מי שירד לתוך שדה בתורת משכון וחזר ועשה שטר מכירה. ובו ז' סעיפים:
- סימן קנא - דין אלו שאין אכילתן ראיה. ובו ג' סעיפים:
- סימן קנב - דין אלו שאין להם חזקה מתי יש להם חזקה. ובו סעיף אחד:
- סימן קנג - דין הוצאת זיז ומרזב והעמדת סולם ונעיצת קורות. ובו כ' סעיפים:
- סימן קנד - חזקת חלונות ופתחים וכמה צריך להתרחק מהן. ובו לב סעיפים:
- סימן קנה - דין הרחקת נזיקין. ובו מ"ד סעיפים:
- סימן קנו - דין מי שירד לאומנתו של חבירו ומי שמביא סחורה לעיר אחרת. ובו ז' סעיפים:
- סימן קנז - שנים שהן שותפים בחצר ובאים לידי חלוקה כיצד יבנו הכותל. ובו יג' סעיפים:
- סימן קנח - חלקו גינה או בקעה כיצד עושים הגדר. ובו ט"ס:
- סימן קנט - היזק ראייה שמגג לגג וכיצד יסירוהו. ובו ד' סעיפים:
- סימן קס - גג הסמוך לחצר ושתי חצרות אחת גבוה מחברתה. ובו ג' סעיפים:
- סימן קסא - דברים שבני החצר כופין זה את זה. ובו ו' סעיפים:
- סימן קסב - דברים שבני מבוי כופין זה את זה. ובו ז' סעיפים:
- סימן קסג - דברים שבני העיר כופין זה את זה. ובו ו' סעיפים:
- סימן קסד - בית ועליה של שנים ומה יש על כל אחד לתקן. ובו ח"ס:
- סימן קסה - מי שיש לו גינה תחת בד של חבירו. ובו ס''א:
- סימן קסו - מי שנפל כותלו לגינת חבירו. ובו סעיף אחד:
- סימן קסז - שתי גינות אחת גבוה מחברתה. ובו ב' סעיפים:
- סימן קסח - שטף נהר את זיתיו והמוכר זיתיו לעצים. ובו ב"ס:
- סימן קסט - מי שיש לו בור לפנים מבורו וגינה לפנים מגינתו. ובו ב' סעיפים:
- סימן קע - גנות המסתפקות ממעין אחד. ובו ב' סעיפים:
- סימן קעא - איזה דבר שהשותפין כופין זה את זה לחלוק וכל דיניו. ובו י"ז סעיפים:
- סימן קעב - בית או חצר איך נותנים ד"א ודין הזבל שבחצר ונתינת האכסניא. ובו ט' סעיפים:
- סימן קעג - שותפים או אחים שרצו לחלוק דבר שאין בו דין חלוקה וחלוקת ספרים ושאין להם חזקה זה על זה. ובו ד' סעיפים:
- סימן קעד - אחים או שותפים או בכור שבאים לחלוק בו. ובו ה' סעיפים:
- סימן קעה - אחין שרצו לחלק וכל דיני דבר מצרא. ובו ס"ג סעיפים:
- סימן קעה - המשך
- סימן קעו - השיתוף כיצד מתקיים וכיצד נוהגין וכיצד נפרדין ואם מת אחד מהם. ובו נ"א סעיפים:
- סימן קעז - שותפים שאחד מהם ירד לאומנות המלך או חלה. ובו ה' סעיפים:
- סימן קעח - שותף שבקש מהמוכס שימחול לו. ובו ג' סעיפים:
- סימן קעט - שותפין אין להם חזקה זה על זה. ובו סעיף א':
- סימן קפ - שותפים בחצר שנדרו הנאה זה מזה:
- סימן קפא - שיירא שעמד עליהם גייס והציל א' מהם. ובו ג"ס:
- סימן קפב - כיצד נעשה שליח אי טעה וקנה ביוקר ואם עבר על דעת משלחו. ובו י"ב סעיפים:
- סימן קפג - עשה שליח לקנות לו חטין וקנה לו שעורים. ובו ט"ס:
- סימן קפד - הקונה שדה על שם אחר ואחר כך אומר שהוא לעצמו SOודין שליח שקנה לג' ביחדSC. ובו ב' סעיפים:
- סימן קפה - סרסור שמכר בפחות או ביותר ממה שאמר לו בעל הבית ושאר טענות שבינו לבין בעל הבית. ובו י"ס:
- סימן קפו - הלוקח כלים מן האומן למכור. ובו ב' סעיפים:
- סימן קפז - דין שליח שטוען שאירע לו אונסין. ובו ד' סעיפים:
- סימן קפח - אין שליחות לעכו"ם ויש שליחות לעבד ואשה. ובו ו' סעיפים:
- סימן קפט - דין אין המקח נגמר בדברים. ובו סעיף אחד:
- סימן קצ - דין קניית קרקע בכסף. ובו יח סעיפים:
- סימן קצא - דין קניית קרקע בשטר . ובו ד' סעיפים:
- סימן קצב - דין קניית קרקע בחזקה. ובו טז סעיפים:
- סימן קצג - המחובר לקרקע דינו כקרקע. ובו סעיף אחד:
- סימן קצד - עכו"ם שמכר קרקע לישראל וקיבל כסף ולא כתב שטר. ובו ג' סעיפים:
- סימן קצה - דין קניית קרקע או מטלטלין בחליפין. ובו יא סעיפים:
- סימן קצו - דין קניית עבד כנעני. ובו ה' סעיפים:
- סימן קצז - דין קניית בהמה גסה ודקה. ובו ז' סעיפים:
- סימן קצח - דין קניית מטלטלין איזה במשיכה ואיזה במסירה ומה דינו במעות שבידו. ובו טו סעיפים:
- סימן קצט - יש דרכים שמעות קונות ויש זמן שמעות קונות. ובו ד' סעיפים:
- סימן ר' - דין קניית מטלטלין על ידי חצירו וכיצד קונה כליו. ובו י"ב סעיפים:
- סימן רא - דין רושם על החבית והתוקע כפו לחבירו. ובו ב"ס:
- סימן רב - דין קניית מטלטלין אגב קרקע או עבדים וקרקע או עבד ומטלטלין או בהמה וכלים שעליה. ובו ט"ו סעיפים:
- סימן רג - כל מטלטלין נקנין בחליפין ומטבע אין נקנה בחליפין. ובו י' סעיפים:
- סימן רד - אימתי מקבל החוזר בו מי שפרע ומתי נקרא מחוסר אמנה. ובו י"א סעיפים:
- סימן רה - דין מוכר מחמת אונס ומסר מודעא ובטלה. ובו יב סעיפים:
- סימן רו - דין כשאמכור אמכור לך במאה ומכר לאחר ביותר או שאמר אמכרנה לך כמו שישומו אותו ב"ד. ובו ד"ס:
- סימן רז - המוכר נכסיו על תנאי ודיני אסמכתא והמחייב עצמו בדבר שאינו חייב בו. ובו כ"א סעיפים:
- סימן רח - מקח שנעשה בצד איסור. ובו סעיף אחד:
- סימן רט - המקנה דבר שאינו מסויים או שלא בא לעולם. ובו י"ס:
- סימן רי - המקנה לעובר שלו או לעובר אחר. ובו ג' סעיפים:
- סימן ריא - דין דבר שלא ברשותו והכותב נכסיו לבניו לאחר מותו. ובו ז' סעיפים:
- סימן ריב - דין מקנה דירת בית או חצירו או מקדיש דבר שלא בא לעולם. ובו ט' סעיפים:
- סימן ריג - פירות כוורת ופירות שובך באיזה ענין קנה. ובו ב"ס:
- סימן ריד - המוכר בית סתם מה נמכר עמו. ובו י"ג סעיפים:
- סימן רטו - המוכר חצר ובית הבד ומרחץ ועיר מה מכר בכלל. ובו ח' סעיפים:
- סימן רטז - המוכר שדה ואמר חוץ מדקל פלוני או חוץ מהאילנות או קרקע לזה ואילנות לזה SOוכיצד יכתוב בשטר מכירה כדי להסתלק מן העירעוריםSC. ובו י"ד סעיפים:
- סימן ריז - המוכר בתוך שדהו אמת השלחים או דרך יחיד או דרך רבים או מקום לעשות קבורה. ובו ז' סעיפים:
- סימן ריח - המוכר בית כור עפר ויש בו סלעים ובקעים . ובו כ"ה סעיפים:
- סימן ריט - כיצד מסיימין המצרים ואם לא סיים אותם. ובו ו"ס:
- סימן רכ - המוכר את הספינה וקרון וצמד בקר ופרה וחמור ושפחה. ובו יח סעיפים:
- סימן רכא - מוכר שאמר במאתים ולוקח אומר במנה. ובו סעיף אחד:
- סימן רכב - שנים חלוקים על המקח ושאר טענות שבין המוכר והלוקח. ובו ד' סעיפים:
- סימן רכג - המחליף פרה בחמור וילדה או מי שיש לו ב' עבדים או ב' שדות. ובו ה' סעיפים:
- סימן רכד - המחליף פרה בחמור או שקנה ונמצא נקב בבית הכוסות. ובו ב' סעיפים:
- סימן רכה - אם קבל עליו כל אונס שאירע או התנה בפירוש שלא יהיה עליו אחריות. ובו ו' סעיפים:
- סימן רכו - המוכר שדה שלא באחריות או יצא עליו קול ערעור. ובו ו' סעיפים:
- סימן רכז - עד כמה הוה מחילה או חזרת האונאה ושליח שטעה ואחים שחלקו וטעו. ובו ל"ט סעיפים:
- סימן רכח - אסור להונות בדברים ולגנוב דעת הבריות ולרמות במקח וממכר. ובו כ' סעיפים:
- סימן רכט - המוכר לחבירו חטים או שעורים או פירות כמה פסולת צריך לקבל הלוקח. ובו ב' סעיפים:
- סימן רל - המוכר לחבירו מרתף של יין והלוקח יין והחמיץ. ובו י"ט סעיפים:
- סימן רלא - שלא לרמות במדה ובמשקל כיצד יעשה אותם וכיצד ישקול וחייבים להעמיד ממונים על המדות ועל השערים. ובו כ"ח סעיפים:
- סימן רלב - המוכר דבר במדה ובמשקל וטעה או שטעה במנין המעות ומוכר דבר ונמצא בו מום. ובו כ"ג סעיפים:
- סימן רלג - המוכר מין ונמצא מין אחר או רע ונמצא יפה. ובו ס"א:
- סימן רלד - המוכר דבר איסור ואכלו הלוקח. ובו ד' סעיפים:
- סימן רלה - קטן וחרש ושוטה ושכור מתי מוכר מטלטלין והקונה בשבת וביום טוב. ובו כ"ח סעיפים:
- סימן רלו - עכו"ם שאנס קרקע מישראל או בעלילות דברים. ובו ט"ס:
- סימן רלז - המחזיר אחר דבר לקנותו וקרם אחר וקנאו. ובו ב"ס:
- סימן רלח - כותבין שטר למוכר ולא ללוקח. ובו ג' סעיפים:
- סימן רלט - מי שבא ואמר אבד שטר קנייתי כיצד כותבין לו שטר אחר. ובו ב' סעיפים:
- סימן רמ - שני שטרי מכר היוצאים על שדה אחת מזמן אחד. ובו ד' סעיפים:
- סימן רנו - עכו"ם שנתגייר שנתן מתנת שכ"מ או ששחרר עבדו. ובו ד' סעיפים:
- סימן רנז - הכותב נכסיו לבנו או לאחר מהיום ולאחר מותו ומתנת בריא שכתבו בה מהיום ולאחר מיתה. ובו ז"ס:
- סימן רנח - מתנה שכתוב בה לאחר מיתה אם יש בו זמן. ובו ב"ס:
- סימן רנט - השבת אבידה מאיזה מקום חייב להשיבה. ובו ט"ס:
- סימן רס - המוצא דבר שמוכח שהונח שם. ובו י''א סעיפים:
- סימן רסא - דין המוצא במקום שניכר שאינ' אבידה. ובו ד' סעיפים:
- סימן רסב - על איזה דבר חייב להכריז ואיזה דבר הוא של מוצאו. ובו כ"א סעיפים:
- סימן רסג - המוצא אבידה שמתבייש להשיבה. ובו ג' סעיפים:
- סימן רסד - אבידתו קודמת לכל אדם אבידת רבו ואבידת אביו של מי קודמת. ובו ח' סעיפים:
- סימן רסה - אין ליטול שכר על האבידה. ובו סעיף אחד:
- סימן רסו - דין אבידת עוברי עבירה. ובו ה' סעיפים:
- סימן רסז - כיצד מכריז וכיצד מטפל בה בעודו בידו. ובו כז סעיפים:
- סימן רסח - דין קנייה בחצירו ובד' אמותיו. ובו ה' סעיפים:
- סימן רסט - המגביה מציאה לחבירו ואם הגביהו חרש ופקח. ובו ו"ס:
- סימן ער - מציאת חרש שוטה וקטן ובנו ובתו ועבדו ושפחתו ואשתו ופועלו. ובו ג' סעיפים:
- סימן רעא - מציאת בהמה ושט"ח ושובר וגט אשה. ובו ה"ס:
- סימן ערב - דין בהמות או ספינות שפגעו זה בזה. ובו יח סעיפים:
- סימן רעג - דין הזוכה מן ההפקר והפקר כיצד וכמה. ובו יח סעיפים:
- סימן רעד - עוד יש איזה דברים של חבירו שמותרים אע''פ שאינם הפקר. ובו סעיף אחד:
- סימן ערה - דין הזוכה בנכסי עכו''ם שנתגייר ומת בלא יורשין. ובו לא סעיפים:
- סימן רעו - סדר נחלות כיצד הוא. ובו ו סעיפים:
- סימן רעז - הבכור נוטל פי שנים ואיזה הוא בכור לנחלה וספק בכור. ובו טו סעיפים:
- סימן רעח - אין הבכור נוטל פי שנים לא במלוה ולא בשבח ואם מכר חלק בכורה. ובו י סעיפים:
- סימן רעט - דין האומר זה בני או אחי או עבדי וחזר ואמר איפכא. ובו ו סעיפים:
- סימן רפ - אמר אחד זה אחינו או שבא אחד ואמר אני אחיך. ובו יב סעיפים:
- סימן רפא - המעביר נכסיו מבניו ליתנם לאחד. ובו י סעיפים:
- סימן רפב - שלא להעביר נחלה ממי שראוי לירש. ובו סעיף א':
- סימן רפג - דין ירושת עכו''ם וגר וישראל מומר לעבודת כוכבים. ובו ג''ס:
- סימן רפד - אין צריך עדות ליורש שהוא קרוב וצריך עדות שמת. ובו ד סעיפים:
- סימן רפה - שבוי שברח והיוצא לדעת מה יעשו בנכסים. ובו י''ס:
- סימן רפו - יתומים גדולים וקטנים היאך ניזונים מנכסיהם. ובו ה''ס:
- סימן רפז - מי שמת והניח בנים גדולים וקטנים. ובו ג סעיפים:
- סימן רפח - היאך שמין מה שעל בניהם ובנותיהם כשחולקים. ובו ב סעיפים:
- סימן רפט - אחים גדולים וקטנים ורוצים לחלוק. ובו ה סעיפים:
- סימן רצ - דין אפוטרופוס מי ימנו וכיצד יתנהג וכל משפטיו. ובו כח סעיפים:
- סימן רצא - דין שומר חנם מאימתי מתחייב בשמירה וכיצד הוא השמירה. ובו כח סעיפים:
- סימן רצב - שלא לשלוח יד בפקדון ואם שלח בו יד. ובו כב סעיפים:
- סימן רצג - מתי ניתן הפקדון ליתבע ואם יכול להחזירו בכל מקום. ובו ד סעיפים:
- סימן רצד - הכופר בפקדון או שטוען נגנב. ובו ו סעיפים:
- סימן רצה - שילם הנפקד כיצד משביעין אותו. ובו ג סעיפים:
- סימן רצו - המפקיד בעדים וטוען הנפקד נגנב או להד''מ. ובו ח''ס:
- סימן רצז - הכופר בפקדון אפי' נותן המפקיד סימן. ובו סעיף א':
- סימן רצח - נפקד אומר איני יודע כמה אני חייב והמפקיד טוען ברי. ובו ב סעיפים:
- סימן רצט - שנים שהפקידו ביד אחד וא' מהם בא לתבוע. ובו ס''א:
- סימן ש - שנים שהפקידו א' ק' וא' ר' וכל אחד תובע ר'. ובו ד''ס:
- סימן שא - דין השומרים בעבדים וקרקעות ובהקדשות ובשל עניים. ובו י סעיפים:
- סימן שב - דיני שומרים א' האיש וא' האשה. ובו ב סעיפים:
- סימן שג - שומר שכר באיזה דבר חייב או פטור ומאימתי מתחייב. ובו טו סעיפים:
- סימן דש - המעביר חבית ממקום למקום ונשבר מתי חייב. ובו ו''ס:
- סימן שה - שומר שכופר או שטוען נאנס או נגנב. ובו ז סעיפים:
- סימן שו - האומנים שומרי שכר ואם קלקלו וטבח שנבל. ובו ח סעיפים:
- סימן שז - דיני השוכר וחיובו ופטורו ואם השאיל או השכיר. ובו ז סעיפים:
- סימן שח - השוכר בהמה לרכוב עליה כמה יטעון עליה. ובו ז''ס:
- סימן שט - השוכר את הבהמה לילך למקום ידוע והוליכה למקום אחר. ובו ה סעיפים:
- סימן שי - השוכר את החמור ונסתמא או מת או נשבר. ובו ג''ס:
- סימן שיא - השוכר את הספינה ופרקה בחצי הדרך או טבעה בחצי הדרך. ובו ו סעיפים:
- סימן שיב - המשכיר בית לחבירו לזמן קצוב או סתם. ובו כ סעיפים:
- סימן שיג - המשכיר בית לחבירו בבירה גדולה באיזה מקום רשאי להשתמש. ובו ד סעיפים:
- סימן שיד - מה הדברים שעל המשכיר לעשות או על השוכר. ובו ב סעיפים:
- כל הפרקים (413)
טקסט מלא (Markdown)
סימן א - מנוי השופטים בארץ ובחוצה לארץ. ובו ו' סעיפים:סימן ב - בית דין היו מכין ועונשין לצורך שעה. ובו סעיף א':סימן ג - בכמה דינין דנין. ובו ד' סעיפים:סימן ד - כיצד אדם עושה דין לעצמו. ובו סעיף אחד:סימן ה - באיזה יום דנין ובאיזה זמן ביום. ובו ה' סעיפים:סימן ו - על כמה דנין. ובו סעיף אחד:סימן ז - מי ראוי לדון והפסולים מחמת שנאה וקורבה. ובו י''ב סעיפים:סימן ח - שלא למנות דיין שאינו הגון וגודל שכר הדיין ועונשו. ובו ה' סעיפים:סימן ט - שלא ליקח שוחד והתרת שכר בטלה. ובו ח' סעיפים:סימן י - להיות מתון בדין ושימלך בגדול ממנו. ובו ד' סעיפים:סימן יא - כיצד מזמינים לדין ועל פי מי. ובו ו' סעיפים:סימן יב - דיין שבאו לפניו רך וקשה וכל דיני פשרה. ובו כ' סעיפים:סימן יג - כיצד בוררים הדיינים כשאין בעלי דינין מסכימין יחד. ובו ז' סעיפים:סימן יד - אם אחד מבעלי דינין אומר נלך לבית דין הגדול ודין האומר מאיזה טעם דנתוני. ובו ח' סעיפים:סימן טו - איזה דין דנין תחלה ודין דין מרומה. ובו ה' סעיפים:סימן טז - כמה זמן נותנין להביא ראיה ודין הטלת חרם. ובו ה''ס:סימן יז - להשוות הבעלי דינין בכל דבר. ובו י''א סעיפים:סימן יח - כיצד נושאין ונותנין בדבר ושהולכים אחר הרוב. ובו ו"ס:סימן יט - כיצד נותנין הפסק וסדר כתיבתו. ובו ג' סעיפים:סימן כ - עד מתי יכול להביא ראיה לסתור הדין. ובו סעיף אחד:סימן כא - מי שקבל עליו להשלים הדין ליום ידוע ונאנס. ובו ס''א:סימן כב - מי שקבל עליו קרוב ופסול ודין שבועה והפוכה. ובו ג''ס:סימן כג - עד מתי נאמן הדיין לומר לזה זכיתי. ובו סעיף אחד:סימן כד - שנזקקין לתובע תחלה. ובו סעיף אחד:סימן כה - דיין שטעה מתי חוזר ומתי משלם. ובו ה' סעיפים:סימן כו - שלא לדון בדיני עכו''ם. ובו ד' סעיפים:סימן כז - שלא לקלל דיין ולא שום אחד מישראל. ובו ב' סעיפים:סימן כח - כיצד מאיימין העדים ואין מקבלין עדות שלא בפני בע''ד. ובו כו סעיפים:סימן כט - שלא יוכלו העדים לחזור. ובו ג סעיפים:סימן ל - אין עדי ממונות צריכין דרישה וחקירה וצריך להיות עדות שלם. ובו יד סעיפים:סימן לא - דין הרבה כיתי עדיות. ובו ד סעיפים:סימן לב - המודה בפני עדים שיאמרו דברים כהוייתן ואם אמר משטה אני בך. ובו ב סעיפים:סימן לג - פסולי עדות מחמת קורבה ואשה ועבד. ובו יח סעיפים:סימן לד - עדים הפסולים מחמת עבירה. ובו לה סעיפים:סימן לה - פסול סומא וחרש שוטה וקטן. ובו יד סעיפים:סימן לו - רבים שהעידו ונמצא א' מהם קרוב או פסול. ובו ב''ס:סימן לז - הפסולים מחמת הנאה. ובו כב סעיפים:סימן לח - קצת דיני הזמה. ובו סעיף אחד:סימן לט - כותבין שטר ללוה בלא מלוה ועל איזה הודאה כותבין. ובו י"ז סעיפים:סימן מ'- דין המחייב עצמו לחבירו. ובו ב' סעיפים:סימן מא - דין מי שנמחק או אבד שטר חובו. ובו ד' סעיפים:סימן מב - שכותבין השטר בכל לשון ודין אם אין המטבע מפורש. ובו טו סעיפים:סימן מג - שצריך לכתוב זמן בשטר וכל דיני האיחור והקדימה בפרטות. ובו כט סעיפים:סימן מד - דין חזרת השטר בשטה אחרונה וכיצד מקיימים המחק והתלוים . ובו יא סעיפים:סימן מה - שהעדים צריכים לקרות מקודם השטר ודין שטר הבא על הנייר ועדיו על המחק. ובו כג סעיפים:סימן מו - העדים שאמרו קטנים היינו או פסולים היינו או שטר אמנה היה SOוכל דין קיום שטרותSC. ובו ל"ח סעיפים:סימן מז - מי שטען אמנה הוא או פרוע. ובו ב' סעיפים:סימן מח - שכותבין טופסי שטרות. ובו סעיף אחד:סימן מט - שיכירו העדים שם הלוה והמלוה ודין טעות השמות והסכום. ובו י' סעיפים:סימן נ - שטר שכתוב בו לויתי ממך מנה. ובו סעיף אחד:סימן נא - שטר שאין בו אלא עד א' או א' מהם פסול. ובו ז"ס:סימן נב - שטר שיש בו רבית או קרוע. ובו ב' סעיפים:סימן נג - שלא לשנות השטר. ובו סעיף אחד:סימן נד - דין אסמכתא ואם כותבין שובר וכיצד כותבין אותו SOודין פרעון ע"י שוברSC. ובו ה' סעיפים:סימן נה - דין מי שפרע מקצת חובו והשליש שטרו. ובו ב"ס:סימן נו - דין שלישות ובו ז' סעיפים:סימן נז - דין שאסור להשהות שטר פרוע. ובו ב' סעיפים:סימן נח - מי שהוציא שטר חוב על חבירו וטענת סטראי. ובו ה' סעיפים:סימן נט - שטר מקוים והלוה טוען פרוע והמלוה אומר איני יודע. ובו סעיף א':סימן ס - דין שעבוד מטלטלי אגב מקרקעי ודין שעבוד דבר שלא בא לעולם. ובו ב' סעיפים:סימן סא - כמה דינים מענין שטרות. ובו טז סעיפים:סימן סב - דין אשה הנושאת ונותנת בתוך הבית. ובו סעיף אחד:סימן סג - מי שהועד עליו שמחזיר אחר זיוף. ובו ב' סעיפים:סימן סד - נפקד שרצה לעכב בחובו שטרות הפקדון. ובו ס"א:סימן סה - דין שטרות שנמצאו ודין שובר שנמצא ביד שליש. ובו כד סעיפים:סימן סו - דין מכירת שטרות ואונאתן. ובו מב סעיפים:סימן סז - דין שמיטה ופרוזבול. ובו ל"ח סעיפים:סימן סח - דין שטרות העשויות בערכאות עכו"ם. ובו ב' סעיפים:סימן סט - דין הוציא עליו כתב ידו מקוים או בלתי מקוים ודין טענת פרעתי ומודה מקצת. ובו ו' ס':סימן ע - דין מלוה על פה ואם א"ל אל תפרעני אלא בעדים. ובו ו"ס:סימן עא - לוה שהאמין למלוה בעל פה למה מועיל נאמנות. ובו כ"ג סעיפים:סימן עב - המלוה על המשכון והרבה דיני משכונות. ובו מ"ה סעיפים:סימן עג - כמה זמן סתם הלואה וכמה פרטי דיני הלוא'. ובו כ"ס:סימן עד - באיזה מקום ניתנה מלוה לפרוע וסדר הפרעון. ובו ז"ס:סימן עה - אם המלוה והלו' צריכין לברר הטענות SOוכל דיני המחויב שבועה מן התורה או מדרבנן ומי שאינו יכול לישבע וכל שטוען התובע ונתבע ברי ושמאSC. ובו כה סעיפים:סימן עו - אחד שלוה משנים בעל פה מזה ק' ומזה ר' וכל אחד תובע ק"ק. ובו ג' סעיפים:סימן עז - דין שנים שלוו מאחד ודין שותפין שלוה אחד לבדו. ובו י"א סעיפים:סימן עח - הטוען שפרע תוך הזמן. ובו ח' סעיפים:סימן עט - דין האומר לא לויתי והחילוק שבין צא תן לו או חייב אתה ליתן לו ובו י''ד סעיפים:סימן פ - באיזו ענין טוען וחוזר וטוען. ובו ב' סעיפים:סימן פא - אם הודה מעצמו מתי יכול לומר משטה אני בך. ובו לב סעיפים:סימן פב - דין שטר שאינו מקוים או מקוים שהלוה טוען אמנה או פרוע או רבית ודין תנאי השטר והשבועה. ובו יג סעיפים:סימן פג - דין מלוה שהודה בשטר שהוא מזוייף. ובו ד' סעיפים:סימן פד - הפוגם או פוחת שטרו או עד אחד מעיד שהוא פרוע. ובו ה' סעיפים:סימן פה - הוציא שטר חוב והלה טוען שמכר לו שדהו. ובו ז"ס:סימן פו - ראובן נושה בשמעון ושמעון בלוי מוציאין מלוי ונותנין לראובן. ובו ט' סעיפים:סימן פז - דיני שבועת היסת ושבועת דאורייתא. ובו לט סעיפים:סימן פח - דיני כפירה והודאה ושתהא ממין הטענה. ובו ל"ג סעיפי':סימן פט - שהשכיר נשבע ונוטל. ובו ו' סעיפים:סימן צ' - הניזקין נשבעין ונוטלין כגון הנגזל והנחבל ודין המביא כלים מבית בעה"ב והוא אומר שאולים הם. ובו טז סעיפים:סימן צא - חנוני נשבע ונוטל ודין פנקסים. ובו ט' סעיפים:סימן צב - דין החשוד על השבועה. ובו יד סעיפים:סימן צג - דין שבועת ספק ושבועת השותפין. ובו יח סעיפים:סימן צד - דין גלגול שבועה. ובו ט' סעיפים:סימן צה - דין איזה שבועה נשבעין על קרקעות ודין הקדש בזמן הזה. ובו ו' סעיפים:סימן צו - חרש שוטה וקטן איזה שבועה נשבעים וגם אשת איש. ובו ו' סעיפים:סימן צז - להלוות לעני ושלא לנגשו ושלא לחבול כלי אוכל נפש ואלמנה והשבת העבוט ודין הסידור. ובו ל סעיפים:סימן צח - סדר גביית החוב והמבקש זמן לפסול שטר ואם לא בא בזמנו. ובו יא סעיפים:סימן צט - כיצד משביעין ללוה אם יש לו ומחרימים מי שיודע לו נכסים ואם הוא כשר או רמאי ואם נתן שלו במתנה. ובו ח סעיפים:סימן ק - המבקש זמן לפרעון כמה זמן נותנים לו ואם לא בא בזמנו והמסרב צווי בית דין. ובו ג סעיפים:סימן קא - מגבין לבעל חוב מעות או מטלטלין ואם תלה מעותיו בעכו''ם ואם יש עליו חובות לעכו''ם. ובו יא סעיפים:סימן קב - מאיזה קרקע מגבין החוב לבעל החוב. ובו ה סעיפים:סימן קג - שמין קרקע של לוה ואם טעו בשומא ושומא הדרה לעולם. ובו יא סעיפים:סימן קד - דין ב''ח מאוחר שקדם וגבה מקרקעי או מטלטלי ומלוה ע''פ מוקדמת קודמת למלוה בשטר. ובו טז סעיפים:סימן קה - דין התופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים ונפקד שתפס הפקדון בשביל הבעל חוב. ובו ו סעיפים:סימן קו - דין הבא ליפרע שלא בפני בעל חובו. ובו ג סעיפים:סימן קז - כופין את היתומים לפרוע חוב אביהם. ובו יב סעיפים:סימן קח - מאיזה ענין נפרע מלוה מיורשיו ואיזה שבועה אדם מוריש לבניו. ובו כא סעיפים:סימן קט - מכריזין על נכסי יתומים. ובו ו סעיפים:סימן קי - אין נזקקין לנכסי קטן. ובו יא סעיפים:סימן קיא - דין מלוה בשטר גובה ממשעבדי והמלוה על פה. ובו כד סעיפים:סימן קיב - אין בע''ח טורף מהמשועבדים ממה שקנה. ובו ה''ס:סימן קיג - אין בע''ח טורף ממטלטלים המשועבדים. ובו ג''ס:סימן קיד - דין בע''ח עם הלוקח אם יכול לדחותו אצל הלוה. ובו ז סעיפים:סימן קטו - דין הפירות והשבח בטורף מלוקח ויתומים. ובו ו''ס:סימן קטז - כיצד כותבין לו הטירפא. ובו ב סעיפים:סימן קיז - דין העושה שדהו או עבדו אפותיקי. ובו ז סעיפים:סימן קיח - הכותב ללוקח שני דין ודברים אין לי עמך. ובו ד''ס:סימן קיט - המוכר כל שדותיו ולוה שהתנה שיגבה מן העידית. ובו ו סעיפים:סימן קכ - הזורק חובו סתם או בתורת גיטין וזרקו ונאבד. ובו ב''ס:סימן קכא - השולח חובו על ידי שליח. ובו יב סעיפים:סימן קכב - אם מת המלוה או שביטל השליחות או ההרשאה. ובו ט"ס:סימן קכג - הרשאה על מה נכתבת וכיצד נכתבת. ובו ט"ו סעיפים:סימן קכד - נתבע אם יכול לעשות מורשה. ובו סעיף א':סימן קכה - השולח חובו או פקדונו ע"י שליח. ובו י' סעיפים:סימן קכו - הפורע חובו במעמד שלשתן. ובו כ"ג סעיפים:סימן קכז - דין איש שלוה מאשתו וגרשה או מעבדו ושחררו והלוה מן עכו"ם שנתגייר. ובו ב' סעיפים:סימן קכח - דין הפורע חובו של חבירו או שמשכנו בשביל חבירו. ובו ב' סעיפים:סימן קכט - דין הערב בשטר ועל פה ומתי נפרעין מן הערב. ובו כב סעיפים:סימן קל - דין הערב שפרע למלוה כיצד נפרע מן הלוה. ובו ז"ס:סימן קלא - מי שחזר בו אחר שנתרצה להיות ערב. ובו יד סעיפים:סימן קלב - עבד ואשה וקטן שערבו ושנים שנעשו ערבים בשביל אחד ואחד בשביל שנים. ובו ו' סעיפים:סימן קלג - מי שמוחזק במטלטלין הידועים לאחר. ובו ז' סעיפים:סימן קלד - אומן שטוען בדבר שהוא אומן שקנאו מבעליו. ובו ו"ס:סימן קלה - דין המחזיק בבעלי חיים כגון בהמה ועבד. ובו ב"ס:סימן קלו - מי שנתחלפו כליו בבית האבל והמשתה. ובו ב"ס.סימן קלז - מי שלקט פירותיו של חבירו. ובו ג' סעיפים:סימן קלח - דין שנים האוחזין בטלית וחלוקים עליו. ובו ח' סעיפים:סימן קלט - דין שנים חלוקים בדבר ואם בא שלישי וחטפה. ובו ד' סעיפים:סימן קמ - דין המחזיק בקרקע של חבירו ודין חזקת הבתים וחניות. ובו ט"ו סעיפים:סימן קמא - דין חזקת שדה הלבן והאילן. ובו כ' סעיפיםסימן קמב - דין סיוע המערער למחזיק בחזקתו ואם היה הסיוע בטעות. ובו ג' סעיפים:סימן קמג - דין המחזיק שלא בפני המערער והוא במדינה אחרת או ברח. ובו ד' סעיפים:סימן קמד - שנים שהחזיקו בשדה אחת זה אכלה וזה אכלה. ובו ד' סעיפים:סימן קמה - הביא המחזיק עדים ולא כיוונו עדותם בשנים. ובו ז' סעיפים:סימן קמו - מחאה מבטל החזקה ובאיזה לשון ובמה ומתי. ובו כ"ה סעיפים:סימן קמז - המערער על השדה והוא עד או דיין. ובו ה' סעיפים:סימן קמח - מי שאבדה לו דרך שדהו. ובו ב' סעיפים:סימן קמט - אלו שאין להם חזקה השותפין והאריסין והאפטרופסים הגזלנים והאחין וחרש שוטה וקטן. ובו לא סעיפים:סימן קנ - מי שירד לתוך שדה בתורת משכון וחזר ועשה שטר מכירה. ובו ז' סעיפים:סימן קנא - דין אלו שאין אכילתן ראיה. ובו ג' סעיפים:סימן קנב - דין אלו שאין להם חזקה מתי יש להם חזקה. ובו סעיף אחד:סימן קנג - דין הוצאת זיז ומרזב והעמדת סולם ונעיצת קורות. ובו כ' סעיפים:סימן קנד - חזקת חלונות ופתחים וכמה צריך להתרחק מהן. ובו לב סעיפים:סימן קנה - דין הרחקת נזיקין. ובו מ"ד סעיפים:סימן קנו - דין מי שירד לאומנתו של חבירו ומי שמביא סחורה לעיר אחרת. ובו ז' סעיפים:סימן קנז - שנים שהן שותפים בחצר ובאים לידי חלוקה כיצד יבנו הכותל. ובו יג' סעיפים:סימן קנח - חלקו גינה או בקעה כיצד עושים הגדר. ובו ט"ס:סימן קנט - היזק ראייה שמגג לגג וכיצד יסירוהו. ובו ד' סעיפים:סימן קס - גג הסמוך לחצר ושתי חצרות אחת גבוה מחברתה. ובו ג' סעיפים:סימן קסא - דברים שבני החצר כופין זה את זה. ובו ו' סעיפים:סימן קסב - דברים שבני מבוי כופין זה את זה. ובו ז' סעיפים:סימן קסג - דברים שבני העיר כופין זה את זה. ובו ו' סעיפים:סימן קסד - בית ועליה של שנים ומה יש על כל אחד לתקן. ובו ח"ס:סימן קסה - מי שיש לו גינה תחת בד של חבירו. ובו ס''א:סימן קסו - מי שנפל כותלו לגינת חבירו. ובו סעיף אחד:סימן קסז - שתי גינות אחת גבוה מחברתה. ובו ב' סעיפים:סימן קסח - שטף נהר את זיתיו והמוכר זיתיו לעצים. ובו ב"ס:סימן קסט - מי שיש לו בור לפנים מבורו וגינה לפנים מגינתו. ובו ב' סעיפים:סימן קע - גנות המסתפקות ממעין אחד. ובו ב' סעיפים:סימן קעא - איזה דבר שהשותפין כופין זה את זה לחלוק וכל דיניו. ובו י"ז סעיפים:סימן קעב - בית או חצר איך נותנים ד"א ודין הזבל שבחצר ונתינת האכסניא. ובו ט' סעיפים:סימן קעג - שותפים או אחים שרצו לחלוק דבר שאין בו דין חלוקה וחלוקת ספרים ושאין להם חזקה זה על זה. ובו ד' סעיפים:סימן קעד - אחים או שותפים או בכור שבאים לחלוק בו. ובו ה' סעיפים:סימן קעה - אחין שרצו לחלק וכל דיני דבר מצרא. ובו ס"ג סעיפים:סימן קעה - המשךסימן קעו - השיתוף כיצד מתקיים וכיצד נוהגין וכיצד נפרדין ואם מת אחד מהם. ובו נ"א סעיפים:סימן קעז - שותפים שאחד מהם ירד לאומנות המלך או חלה. ובו ה' סעיפים:סימן קעח - שותף שבקש מהמוכס שימחול לו. ובו ג' סעיפים:סימן קעט - שותפין אין להם חזקה זה על זה. ובו סעיף א':סימן קפ - שותפים בחצר שנדרו הנאה זה מזה:סימן קפא - שיירא שעמד עליהם גייס והציל א' מהם. ובו ג"ס:סימן קפב - כיצד נעשה שליח אי טעה וקנה ביוקר ואם עבר על דעת משלחו. ובו י"ב סעיפים:סימן קפג - עשה שליח לקנות לו חטין וקנה לו שעורים. ובו ט"ס:סימן קפד - הקונה שדה על שם אחר ואחר כך אומר שהוא לעצמו SOודין שליח שקנה לג' ביחדSC. ובו ב' סעיפים:סימן קפה - סרסור שמכר בפחות או ביותר ממה שאמר לו בעל הבית ושאר טענות שבינו לבין בעל הבית. ובו י"ס:סימן קפו - הלוקח כלים מן האומן למכור. ובו ב' סעיפים:סימן קפז - דין שליח שטוען שאירע לו אונסין. ובו ד' סעיפים:סימן קפח - אין שליחות לעכו"ם ויש שליחות לעבד ואשה. ובו ו' סעיפים:סימן קפט - דין אין המקח נגמר בדברים. ובו סעיף אחד:סימן קצ - דין קניית קרקע בכסף. ובו יח סעיפים:סימן קצא - דין קניית קרקע בשטר . ובו ד' סעיפים:סימן קצב - דין קניית קרקע בחזקה. ובו טז סעיפים:סימן קצג - המחובר לקרקע דינו כקרקע. ובו סעיף אחד:סימן קצד - עכו"ם שמכר קרקע לישראל וקיבל כסף ולא כתב שטר. ובו ג' סעיפים:סימן קצה - דין קניית קרקע או מטלטלין בחליפין. ובו יא סעיפים:סימן קצו - דין קניית עבד כנעני. ובו ה' סעיפים:סימן קצז - דין קניית בהמה גסה ודקה. ובו ז' סעיפים:סימן קצח - דין קניית מטלטלין איזה במשיכה ואיזה במסירה ומה דינו במעות שבידו. ובו טו סעיפים:סימן קצט - יש דרכים שמעות קונות ויש זמן שמעות קונות. ובו ד' סעיפים:סימן ר' - דין קניית מטלטלין על ידי חצירו וכיצד קונה כליו. ובו י"ב סעיפים:סימן רא - דין רושם על החבית והתוקע כפו לחבירו. ובו ב"ס:סימן רב - דין קניית מטלטלין אגב קרקע או עבדים וקרקע או עבד ומטלטלין או בהמה וכלים שעליה. ובו ט"ו סעיפים:סימן רג - כל מטלטלין נקנין בחליפין ומטבע אין נקנה בחליפין. ובו י' סעיפים:סימן רד - אימתי מקבל החוזר בו מי שפרע ומתי נקרא מחוסר אמנה. ובו י"א סעיפים:סימן רה - דין מוכר מחמת אונס ומסר מודעא ובטלה. ובו יב סעיפים:סימן רו - דין כשאמכור אמכור לך במאה ומכר לאחר ביותר או שאמר אמכרנה לך כמו שישומו אותו ב"ד. ובו ד"ס:סימן רז - המוכר נכסיו על תנאי ודיני אסמכתא והמחייב עצמו בדבר שאינו חייב בו. ובו כ"א סעיפים:סימן רח - מקח שנעשה בצד איסור. ובו סעיף אחד:סימן רט - המקנה דבר שאינו מסויים או שלא בא לעולם. ובו י"ס:סימן רי - המקנה לעובר שלו או לעובר אחר. ובו ג' סעיפים:סימן ריא - דין דבר שלא ברשותו והכותב נכסיו לבניו לאחר מותו. ובו ז' סעיפים:סימן ריב - דין מקנה דירת בית או חצירו או מקדיש דבר שלא בא לעולם. ובו ט' סעיפים:סימן ריג - פירות כוורת ופירות שובך באיזה ענין קנה. ובו ב"ס:סימן ריד - המוכר בית סתם מה נמכר עמו. ובו י"ג סעיפים:סימן רטו - המוכר חצר ובית הבד ומרחץ ועיר מה מכר בכלל. ובו ח' סעיפים:סימן רטז - המוכר שדה ואמר חוץ מדקל פלוני או חוץ מהאילנות או קרקע לזה ואילנות לזה SOוכיצד יכתוב בשטר מכירה כדי להסתלק מן העירעוריםSC. ובו י"ד סעיפים:סימן ריז - המוכר בתוך שדהו אמת השלחים או דרך יחיד או דרך רבים או מקום לעשות קבורה. ובו ז' סעיפים:סימן ריח - המוכר בית כור עפר ויש בו סלעים ובקעים . ובו כ"ה סעיפים:סימן ריט - כיצד מסיימין המצרים ואם לא סיים אותם. ובו ו"ס:סימן רכ - המוכר את הספינה וקרון וצמד בקר ופרה וחמור ושפחה. ובו יח סעיפים:סימן רכא - מוכר שאמר במאתים ולוקח אומר במנה. ובו סעיף אחד:סימן רכב - שנים חלוקים על המקח ושאר טענות שבין המוכר והלוקח. ובו ד' סעיפים:סימן רכג - המחליף פרה בחמור וילדה או מי שיש לו ב' עבדים או ב' שדות. ובו ה' סעיפים:סימן רכד - המחליף פרה בחמור או שקנה ונמצא נקב בבית הכוסות. ובו ב' סעיפים:סימן רכה - אם קבל עליו כל אונס שאירע או התנה בפירוש שלא יהיה עליו אחריות. ובו ו' סעיפים:סימן רכו - המוכר שדה שלא באחריות או יצא עליו קול ערעור. ובו ו' סעיפים:סימן רכז - עד כמה הוה מחילה או חזרת האונאה ושליח שטעה ואחים שחלקו וטעו. ובו ל"ט סעיפים:סימן רכח - אסור להונות בדברים ולגנוב דעת הבריות ולרמות במקח וממכר. ובו כ' סעיפים:סימן רכט - המוכר לחבירו חטים או שעורים או פירות כמה פסולת צריך לקבל הלוקח. ובו ב' סעיפים:סימן רל - המוכר לחבירו מרתף של יין והלוקח יין והחמיץ. ובו י"ט סעיפים:סימן רלא - שלא לרמות במדה ובמשקל כיצד יעשה אותם וכיצד ישקול וחייבים להעמיד ממונים על המדות ועל השערים. ובו כ"ח סעיפים:סימן רלב - המוכר דבר במדה ובמשקל וטעה או שטעה במנין המעות ומוכר דבר ונמצא בו מום. ובו כ"ג סעיפים:סימן רלג - המוכר מין ונמצא מין אחר או רע ונמצא יפה. ובו ס"א:סימן רלד - המוכר דבר איסור ואכלו הלוקח. ובו ד' סעיפים:סימן רלה - קטן וחרש ושוטה ושכור מתי מוכר מטלטלין והקונה בשבת וביום טוב. ובו כ"ח סעיפים:סימן רלו - עכו"ם שאנס קרקע מישראל או בעלילות דברים. ובו ט"ס:סימן רלז - המחזיר אחר דבר לקנותו וקרם אחר וקנאו. ובו ב"ס:סימן רלח - כותבין שטר למוכר ולא ללוקח. ובו ג' סעיפים:סימן רלט - מי שבא ואמר אבד שטר קנייתי כיצד כותבין לו שטר אחר. ובו ב' סעיפים:סימן רמ - שני שטרי מכר היוצאים על שדה אחת מזמן אחד. ובו ד' סעיפים:סימן רנו - עכו"ם שנתגייר שנתן מתנת שכ"מ או ששחרר עבדו. ובו ד' סעיפים:סימן רנז - הכותב נכסיו לבנו או לאחר מהיום ולאחר מותו ומתנת בריא שכתבו בה מהיום ולאחר מיתה. ובו ז"ס:סימן רנח - מתנה שכתוב בה לאחר מיתה אם יש בו זמן. ובו ב"ס:סימן רנט - השבת אבידה מאיזה מקום חייב להשיבה. ובו ט"ס:סימן רס - המוצא דבר שמוכח שהונח שם. ובו י''א סעיפים:סימן רסא - דין המוצא במקום שניכר שאינ' אבידה. ובו ד' סעיפים:סימן רסב - על איזה דבר חייב להכריז ואיזה דבר הוא של מוצאו. ובו כ"א סעיפים:סימן רסג - המוצא אבידה שמתבייש להשיבה. ובו ג' סעיפים:סימן רסד - אבידתו קודמת לכל אדם אבידת רבו ואבידת אביו של מי קודמת. ובו ח' סעיפים:סימן רסה - אין ליטול שכר על האבידה. ובו סעיף אחד:סימן רסו - דין אבידת עוברי עבירה. ובו ה' סעיפים:סימן רסז - כיצד מכריז וכיצד מטפל בה בעודו בידו. ובו כז סעיפים:סימן רסח - דין קנייה בחצירו ובד' אמותיו. ובו ה' סעיפים:סימן רסט - המגביה מציאה לחבירו ואם הגביהו חרש ופקח. ובו ו"ס:סימן ער - מציאת חרש שוטה וקטן ובנו ובתו ועבדו ושפחתו ואשתו ופועלו. ובו ג' סעיפים:סימן רעא - מציאת בהמה ושט"ח ושובר וגט אשה. ובו ה"ס:סימן ערב - דין בהמות או ספינות שפגעו זה בזה. ובו יח סעיפים:סימן רעג - דין הזוכה מן ההפקר והפקר כיצד וכמה. ובו יח סעיפים:סימן רעד - עוד יש איזה דברים של חבירו שמותרים אע''פ שאינם הפקר. ובו סעיף אחד:סימן ערה - דין הזוכה בנכסי עכו''ם שנתגייר ומת בלא יורשין. ובו לא סעיפים:סימן רעו - סדר נחלות כיצד הוא. ובו ו סעיפים:סימן רעז - הבכור נוטל פי שנים ואיזה הוא בכור לנחלה וספק בכור. ובו טו סעיפים:סימן רעח - אין הבכור נוטל פי שנים לא במלוה ולא בשבח ואם מכר חלק בכורה. ובו י סעיפים:סימן רעט - דין האומר זה בני או אחי או עבדי וחזר ואמר איפכא. ובו ו סעיפים:סימן רפ - אמר אחד זה אחינו או שבא אחד ואמר אני אחיך. ובו יב סעיפים:סימן רפא - המעביר נכסיו מבניו ליתנם לאחד. ובו י סעיפים:סימן רפב - שלא להעביר נחלה ממי שראוי לירש. ובו סעיף א':סימן רפג - דין ירושת עכו''ם וגר וישראל מומר לעבודת כוכבים. ובו ג''ס:סימן רפד - אין צריך עדות ליורש שהוא קרוב וצריך עדות שמת. ובו ד סעיפים:סימן רפה - שבוי שברח והיוצא לדעת מה יעשו בנכסים. ובו י''ס:סימן רפו - יתומים גדולים וקטנים היאך ניזונים מנכסיהם. ובו ה''ס:סימן רפז - מי שמת והניח בנים גדולים וקטנים. ובו ג סעיפים:סימן רפח - היאך שמין מה שעל בניהם ובנותיהם כשחולקים. ובו ב סעיפים:סימן רפט - אחים גדולים וקטנים ורוצים לחלוק. ובו ה סעיפים:סימן רצ - דין אפוטרופוס מי ימנו וכיצד יתנהג וכל משפטיו. ובו כח סעיפים:סימן רצא - דין שומר חנם מאימתי מתחייב בשמירה וכיצד הוא השמירה. ובו כח סעיפים:סימן רצב - שלא לשלוח יד בפקדון ואם שלח בו יד. ובו כב סעיפים:סימן רצג - מתי ניתן הפקדון ליתבע ואם יכול להחזירו בכל מקום. ובו ד סעיפים:סימן רצד - הכופר בפקדון או שטוען נגנב. ובו ו סעיפים:סימן רצה - שילם הנפקד כיצד משביעין אותו. ובו ג סעיפים:סימן רצו - המפקיד בעדים וטוען הנפקד נגנב או להד''מ. ובו ח''ס:סימן רצז - הכופר בפקדון אפי' נותן המפקיד סימן. ובו סעיף א':סימן רצח - נפקד אומר איני יודע כמה אני חייב והמפקיד טוען ברי. ובו ב סעיפים:סימן רצט - שנים שהפקידו ביד אחד וא' מהם בא לתבוע. ובו ס''א:סימן ש - שנים שהפקידו א' ק' וא' ר' וכל אחד תובע ר'. ובו ד''ס:סימן שא - דין השומרים בעבדים וקרקעות ובהקדשות ובשל עניים. ובו י סעיפים:סימן שב - דיני שומרים א' האיש וא' האשה. ובו ב סעיפים:סימן שג - שומר שכר באיזה דבר חייב או פטור ומאימתי מתחייב. ובו טו סעיפים:סימן דש - המעביר חבית ממקום למקום ונשבר מתי חייב. ובו ו''ס:סימן שה - שומר שכופר או שטוען נאנס או נגנב. ובו ז סעיפים:סימן שו - האומנים שומרי שכר ואם קלקלו וטבח שנבל. ובו ח סעיפים:סימן שז - דיני השוכר וחיובו ופטורו ואם השאיל או השכיר. ובו ז סעיפים:סימן שח - השוכר בהמה לרכוב עליה כמה יטעון עליה. ובו ז''ס:סימן שט - השוכר את הבהמה לילך למקום ידוע והוליכה למקום אחר. ובו ה סעיפים:סימן שי - השוכר את החמור ונסתמא או מת או נשבר. ובו ג''ס:סימן שיא - השוכר את הספינה ופרקה בחצי הדרך או טבעה בחצי הדרך. ובו ו סעיפים:סימן שיב - המשכיר בית לחבירו לזמן קצוב או סתם. ובו כ סעיפים:סימן שיג - המשכיר בית לחבירו בבירה גדולה באיזה מקום רשאי להשתמש. ובו ד סעיפים:סימן שיד - מה הדברים שעל המשכיר לעשות או על השוכר. ובו ב סעיפים:סימן שטו - דין המשכיר בית על תנאי. ובו ד סעיפים:סימן שטז - המשכיר בית לחבירו לזמן קצוב ורצה השוכר להשכירו לאחרים. ובו ג סעיפים:סימן שיז - אמר השוכר פרעתי שכר הבית והמשכיר אומר לא פרעת. ובו ד סעיפים:סימן שיח - השוכר רחים מחבירו ושוב לא נצטרך. ובו סעיף א':סימן שיט - מי שהטעה חבירו עד שהכניס פירותיו לביתו. ובו ס''א:סימן שכ - מקבל או חוכר מחבירו היאך יתנהג זה עם זה. ובו ה' סעיפים:סימן שכא - המקבל בית השלחין ושדה האילן ויבשו. ובו ב' סעיפים:סימן שכב - המקבל שדה מחבירו ואכלה חגב או נשדפה. ובו ב' סעיפים:סימן שכג - המקבל שדה מחבירו ולקתה בעומריה. ובו סעיף אחד:סימן שכד - המקבל שדה לזורעה מין ידוע ובא לשנותה. ובו סעיף אחד:סימן שכה - המקבל שדה מחבירו אם רשאי לזורעה פשתן. ובו סעיף אחד:סימן שכו - המקבל שדה לזורעה שומשמין וזרעה חטין. ובו סעיף אחד:סימן שכז - דין מקבל שבא להסתלק ועדיין לא נגמרו הזרעים. ובו ב' סעיפים:סימן שכח - דין מקבל שרוצה להסתלק מפני רעת השדה. ובו ב' סעיפים:סימן שכט - המקבל שדה לזמן ומת והניח בן. ובו סעיף אחד:סימן של - המקבל שדה ליטע כמה אילנות. ובו ה סעיפים:סימן שלא - השוכר פועלים ינהג עמהם כמנהג המדינה. ובו ג' סעיפים:סימן שלב - דין האומר לשלוחו צא ושכור לי פועלים ושכרן יותר ממה שאמר לו. ובו ו סעיפים:סימן שלג - השוכר את הפועל ובא הפועל לחזור קודם שהתחיל או אחר כן. ובו ח' סעיפים:סימן שלד - השוכר את הפועל להשקות השדה והשוכר מלמד וחלה בנו. ובו ד' סעיפים:סימן שלה - השוכר את הפועל למלאכה סתם או למלאכה ידועה. ובו ג' סעיפים:סימן שלו - השוכר את הפועל לעשות בשלו והראהו בשל חבירו. ובו ד' סעיפים:סימן שלז - דין אכילת פועל בשעת מלאכה ממה אוכל או מתי אוכל. ובו כ' סעיפים:סימן שלח - דין אכילת בהמה בשעת מלאכה ואיסור חסימותה. ובו ט' סעיפים:סימן שלט - לתת שכר אדם בהמה וכלים בזמנו ומתי זמנו. ובו יא סעיפים:סימן שמ - השואל חייב באונס ובהמה שמתה מחמת מלאכה ואם שלחה על יד בנו או עבדו. ובו ח' סעיפים:סימן שמא - השואל מחבירו חפץ סתם או לזמן קצוב. ובו ח' סעיפים:סימן שמב - אין השואל רשאי להשאיל. ובו סעיף אחד:סימן שמג - דין השואל אחר כלות זמן השאלה. ובו ב' סעיפים:סימן שדמ - טען שמתה מחמת מלאכה או רוצה לשלם או לישבע. ובו ד' סעיפים:סימן שמה - דין שאל פרה ושכר אחרת. ובו ב' סעיפים:סימן שמו - דין פטור שאלה בבעלים עם כל דיניו ובעל בנכסי אשתו. ובו יט סעיפים:סימן שמז - דין הזיק שור של שואל לשל משאיל או איפכא. ובו סעיף אחד:סימן שמח - איסור גניבה ומי נקרא גנב ומאיזה שעה מתחייב:סימן שמט - דין אשה ועבד וקטן שגנבו. ובו ה' סעיפים:סימן שנ - דין הגונב חלבו של חבירו ואכלו. ובו סעיף אחד:סימן שנא - דין הגונב כיס בשבת. ובו סעיף אחד:סימן שנב - דין טוען טענת גנב בפקדון. ובו סעיף אחד:סימן שנג - נשתנה הגניבה ביד הגנב או שנתייאשו בעליה ממנה. ובו ד' סעיפים:סימן שנד - השביחה הגניבה ביד הגנב. ובו ו' סעיפים:סימן שנה - גנב שהחזיר הגניבה שלא מדעת הבעלים. ובו ג' סעיפים:סימן שנו - אסור לקנות שום דבר מהגנב והקונה מגנב מפורסם או אינו מפורסם. ובו י סעיפים:סימן שנז - המכיר כליו וספריו ויצא לו שם גניבה בעיר. ובו ג' סעיפים:סימן שנח - דברים האסורים לקנות מהרועים ומשומרי פירות ומבעלי אומנות. ובו יב סעיפים:סימן שנט - איסור גזילה אפילו ע"מ להחזיר ומה נקרא גזילה ואיסור לא תחמוד ולא תתאוה. ובו יב סעיפים:סימן שס - מצוה על הגזלן להשיב הגזילה ואם אין בה שוה פרוטה או נשתנית. ובו י' סעיפים:סימן שסא - דין יאוש ואם יש עמו שינוי השם או שינוי רשות. ובו ח' סעיפים:סימן שסב - השביחה הגזילה ביד הגזלן ממילא. ובו יג סעיפים:סימן שסג - הגוזל בהמה ועבדים והזקינו והדר בחצר חבירו שלא מדעתו. ובו יא סעיפים:סימן שסד - הנכנס בבית פלוני והוציא כלים או חטף מידו זהובים. ובו ט' סעיפים:סימן שסה - הגוזל ואינו יודע ממי גזל. ובו ב' סעיפים:סימן שסו - גזלן שבא לעשות תשובה אם מקבלין ממנו. ובו ד"ס:סימן שסז - גזלן שבא להחזיר את הגזילה והגוזל את אביו. ובו ו"ס:סימן שסח - דין המציל או הקונה מלסטים ישראל או עכו"ם. ובו ס"א:סימן שסט - אסור לקנות מגזלן ולסטים וליהנות מממונם ודינא דמלכותא כיצד. ובו יא סעיפים:סימן שע - דברים שהם גזל מדבריהם כגון מפריחי יונים והמשחקים בקוביא. ובו ז' סעיפים:סימן שעא - קרקע אינה נגזלת אפילו נתייאשו הבעלים. ובו ד"ס:סימן שעב - גזלן שהפסיד השדה ואכל פירות כיצד גובה אותם הנגזל. ובו ג' סעיפים:סימן שעג - דין מכרה הגזלן והשביחה הלוקח מה דינו של לוקח עם הגזלן. ובו ג' סעיפים:סימן שעד - מכרה הגזלן וחזר וקנאה מהנגזל או נתנה לו במתנה. ובו ו' סעיפים:סימן שעה - היורד לשדה חבירו או לתוך חורבתו ונטעו או בנאו. ובו ט' סעיפים:סימן שעו - דין המסיג גבול רעהו. ובו סעיף אחד:סימן שעז - מי שדרך הרבים עובר בתוך שדהו. ובו סעיף אחד:סימן שעח - אסור להזיק ממון חבירו ולא לגרו' שום היזק. ובו ט"ס:סימן שעט - דין זה בא בחביתו זה בא בקורתו ונשבר החבית. ובו ד' סעיפים:סימן שפ - האומר לחבירו קרע כסותי או של חבירי או רודף או נרדף ששיברו כלים. ובו ד' סעיפים:סימן שפא - דין חמשה שישבו על ספסל אחד. ובו סעיף אחד:סימן שפב - הקוצץ אילן של חבירו והמונע חבירו מלעשות מצוה. ובו סעיף אחד:סימן שפג - דין אדם המזיק לבהמת חבירו. ובו ה' סעיפים:סימן שפד - דין אדם המזיק שלא בגופו. ובו ד' סעיפים:סימן שפה - דין היזק שאינו ניכר כגון מנסך יינו של חבירו. ובו ב"ס:סימן שפו - חילוק שבין גרמא בנזקין לדינא דגרמי והזורק כלי מראש הגג. ובו ד' סעיפים:סימן שפז - שמין השברים לניזק ומשלם לו עליהם. ובו סעיף א':סימן שפח - דין ניזק נשבע ונוטל. ובו טז סעיפים:סימן שפט - דין ממון האדם שהזיק וחילוק שבין תם למועד ובאיזה מקום חייב קרן ושן ורגל. ובו כ' סעיפים:סימן שצ - נזקי רגל ותולדותיו ודיני צרורות וכלב ותרנגול שקפצו. ובו יב סעיפים:סימן שצא - שן באיזה מקום ובאיזה אכילה משלם מה שהזיקה או מה שנהנית. ובו יב סעיפים:סימן שצב - דין כלב שנטל חררה ואכל חררה והדליק הגדיש. ובו ס"א:סימן שצג - הכניס פירותיו לחצר חבירו שלא ברשות והוזק בהן בעל החצר. ובו ד' סעיפים:סימן שצד - בהמה שנפל' לגנה והזיק' וכיצד משערין ההיזק ובו ו' סעיפים:סימן שצה - המשסה את הכלב בחבירו או בעצמו. ובו סעיף א':סימן שצו - כיצד שמירת תם ומועד או מסרן לשומר חנם או לשומר שכר. ובו י' סעיפים:סימן שצז - מי שבהמתו רגילה ליכנס לתוך שדה חבירו ובהמת הקצבים שמזקת. ובו ב' סעיפים:סימן שצח - הכניס שורו לחצר חבירו שלא ברשות או נתן רשות להכניסו. ובו ה' סעיפים:סימן שצט - פרה שהזיקה גובה מולדה ושור שנגח פרה מעוברת כיצד שמין אותה. ובו ה' סעיפים:סימן ת - שור שהיה רודף אחד חבירו או שנים רודפים או שנים נרדפים. ובו ד' סעיפים:סימן תא - שור שנגח וחזר ונגח ואם תפס ניזק וחזר ונגח. ובו ב"ס:סימן תב - ב' שוורים שחבלו זה בזה והן תמים או מועדים. ובו ס"א:סימן תג - שמין השוורים לניזק ואם פיחתו או הותירו. ובו ג"ס:סימן תד - שור שחבל בשור או השביח או פוגם. ובו ב' סעיפים:סימן תה - שור שחבל באדם או שנגח אשה או שפחה. ובו ג"ס:סימן תו - שור של עכו"ם או של הפקר או של חרש שוטה וקטן. ובו ה' סעיפים:סימן תז - שור שנגח ומכרו מזיק או ניזק. ובו ד' סעיפים:סימן תח - אין דנין דיני נזיקין אלא בעדות ברורה. ובו ב' סעיפים:סימן תט - אין מגדלים בהמה דקה בישוב וחזיר וכלב רע בכל מקום. ובו ד' סעיפים:סימן תי - בור באיזה מקום חיובו וכמה שיעורו וכל משפטי בור. ובו ל"ה סעיפים:סימן תיא - תולדות הבור כגון אבנו סכינו ומשאו שהזיקו. ובו ז' סעיפים:סימן תיב - המניח הכד ברה"ר ונתקל בו אחר או טען כד ונתקל ונשבר והשופך מים לרשות הרבים והזיקו. ובו ה' סעיפים:סימן תיג - דין הקדרים שהולכין זה אחר זה ונתקלו ונפלו. ובו ג' סעיפים:סימן תיד - אימתי אדם רשאי להוציא זבלים לרשות הרבים. ובו ב' סעיפים:סימן תטו - הגודר גדרו בקוצים והוזק בהם והמצניע קוצים בכותל חבירו. ובו ג' סעיפים:סימן תטז - הכותל והאילן שהיו רעועים ונפלו והזיקו. ובו סעיף א':סימן תיז - כל דבר המזיק אין מוציאין אותו לר"ה. ובו ז' סעיפים:סימן תיח - נזקי האש פטורו וחיובו וטמון באש וכל דיניו. יח"ס:סימן תיט - כיצד נפרעים לנזקים מהמזיק ומיורשיו. ובו ג' סעיפי':סימן תכ - החובל בחבירו חייב בה' דברים וכיצד משערין אותם והמבייש בדברים ת"ח וע"ה. ובו מד סעיפים:סימן תכא - המבייש חבירו שלא בכוונה והחובל בחבירו שלא בכוונה. ובו יד סעיפים:סימן תכב - צריך החובל לפייס הנחבל שימחול לו. ובו ב' סעיפים:סימן תכג - נגף אשה ויצאו ילדיה וכיצד שמין דמי ולדות. ובו ד' סעיפים:סימן תכד - החובל באביו ואמו או החובל בבניו או החובל בחבירו בשבת. ובו יא סעיפים:סימן תכה - חייבי מיתת ב"ד היאך דנים אותן בזמן הזה. ובו ה' סעיפים:סימן תכו - חייב אדם להציל את חבירו בין בגופו בין בממונו. ובו סעיף א':סימן תכז - מצות עשה להסיר כל מכשול שיש בו סכנת נפשות ועשיית מעקה לגגו. ובו י' סעיפים:
שולחן ערוך חושן משפט