סימן נב - הפוסק מעות לחתנו ואינו רוצה לתן לו

א הַפּוֹסֵק מָעוֹת לַחֲתָנוֹ וְהָלַךְ הָאָב לִמְדִינָה א אַחֶרֶת, אוֹ שֶׁאֵין לוֹ, יְכוֹלָה הִיא לוֹמַר לַבַּעַל: אֲנִי לֹא פָּסַקְתִּי עַל עַצְמִי, אוֹ כְּנֹס בְּלֹא נְדוּנְיָא אוֹ פָּטְרֵנִי בְּגֵט. אֲבָל אִם פָּסְקָה הִיא עַל ב עַצְמָהּ, וְלֹא הִגִּיעַ יָדָהּ, הֲרֵי ג זוֹ יוֹשֶׁבֶת עַד שֶׁתִּמְצָא מַה שֶּׁפָּסְקָה אוֹ עַד שֶׁתָּמוּת. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בִּגְדוֹלָה; אֲבָל בִּקְטַנָּה שֶׁפָּסְקָה עַל עַצְמָהּ, כּוֹפִין אוֹתוֹ לִתֵּן גֵּט, אוֹ יִכְנֹס בְּלֹא נְדוּנְיָא. { הַגָּה: וְכָל זֶה כְּשֶׁאֵין יַד הָאִשָּׁה מַשֶּׂגֶת לִתֵּן מַה שֶּׁפָּסַק אָבִיהָ, אֲבָל אִם יָדָהּ מַשֶּׂגֶת צְרִיכָה לִתֵּן מַה שֶּׁפָּסַק } ד { אָבִיהָ, וְאֵינָה יְכוֹלָה לוֹמַר: כְּנֹס אוֹ פְּטֹר } (הַגָּהוֹת אַלְפָסִי פֶּרֶק שָׁנוּ דַּיָּנֵי גְּזֵרוֹת וּתְשׁוּבַת מַיְמוֹנִי סוֹף הִלְכוֹת אִשּׁוּת). { וְכָל זֶה לֹא מַיְרֵי אֶלָּא קֹדֶם שֶׁנְּשָּׂאָה, אֲבָל לְאַחַר שֶׁנְּשָּׂאָה וַדַּאי לֹא יוּכַל } ה { לִבְגֹּד בְּאִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם שֶׁאֵין נוֹתְנִין לוֹ מַה שֶּׁפָּסְקוּ לוֹ, אֶלָּא חַיָּב בְּכָל דָּבָר שֶׁאִישׁ חַיָּב לְאִשְׁתּוֹ } (הַגָּהוֹת מָרְדְּכַי פֶּרֶק שְׁנֵי דַּיָּנֵי גְּזֵרוֹת). { מִי שֶׁפָּסַק לָתֵת לְבִתּוֹ, וְאַחַר כָּךְ אוֹמֵר שֶׁנָּתַן לְבִתּוֹ, לָא מְהַנֵּי, אֶלָּא צָרִיךְ לָתֵת לַזּוּג } (מַהֲרִי''ל סִימָן קל''ו). { וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן ב' שֶׁלֹּא יִתְקוֹטֵט אָדָם בַּעֲבוּר נְדוּנְיָא אַף עַל פִּי שֶׁפָּסְקוּ לוֹ: }