סימן קכב - דינים השיכין בין י''ח ליהיו לרצון

א א וברכו. וטוב לומר יהיו לרצון קודם התחנונים ואחריהם. ל''ח וב''ח מ''א ט''ז ופר''ח

ב ועולה. דהיינו שמפסיק באמצע התחנונים ופוסע לאחריו ואם אין שהות לפסוע יאמר יהיו לרצון מיד ויענה. ד''מ: ב ג יהיו לרצון. זה הפסוק מסוגל לכמה עניינים תחלתו יו''ד וסופו יו''ד ויש בו אותיות מ''ב וסודו סוד גדול לכך צריך לאומרו בנחת ולכוין ויועיל הרבה לקבל תפלתו עיין ספר הכוונות