סימן ערה - דברים האסורים לעשות לאור הנר בשבת

א א ואין קורין. וה''ה שאין בודקין הציצית. מט''מ רש''ל

ב בעששית. ואם היא סגורה במפתח מותר וכן עשו מהרא''ש ומהר''ם ותלמידיהם וכ''כ בהגמ''נ וב''ח וט''ז וע''ת אוסרים משום דלא פלוג ע''ש. אסור לקרות לאור הנר אפי' ביום במקום האפל. הלק''ט ח''ב סי' כ''ז

ג שעוה. ב''ח כתב בשם רש''ל דנהגו להקל לבדוק כלים וציצית ולקרות ההגדה בנר של שעוה דליכא למיחש שמא יטה וראב''ן מיקל בנר של חלב כיון דמאיס עיין סעיף י''ב: ב ד אבל שנים קורין. אבל אין פולין אם לא שאחד מפלה ושני משמרו. ט''ז וב''ח: ה פיוטים. וה''ה הזמירות שאומרים בבית אם לא מי שרגיל קצת ושאר התפלה מותר לקרות בסידור לאור הנר שהתפלה מצויה בפי הכל

ד ו להטות. פירוש שברור הוא אבל מסתמא לא. ט''ז

ה ז ולחתות. מטעם זה נ''ל אע''פ שמותר להתחמם נגד המדורה כמ''ש ס''ס רע''ו מ''מ אין לישב בסמוך כמש''ל סי' רנ''ה ס''ק ג' ע''ש

ו ח שאימת רבן. אפי' שלא בפני רבן שרי. ט''ז מ''א: ט ט קצת. ומטעם זה יש להתיר למשכים בשבת לבה''כ ומתפלל לאור הנר הדולק שם מבע''י לפי שהתפלה ושאר דברים שהוא אומר ודאי שגורים בפיו יותר מן ההגדה בפסח אבל ללמוד שם אסור כיון שצריך לעיין היטב אבל למה שהתרנו בסי' ער''ה בנר של שעוה אין כאן איסור. ט''ז ע''ש: יב י לכסות. והוא סכנה גדולה אפי' בלא נר של שבת