סימן מז - דיני ברכת התורה

א א ליזהר. אם ברכת התורה דאורייתא היא או מדרבנן עי' בספר פני משה ח''א סי' א' והפר''ח בשם הפוסקים דהוי מדאורייתא ונפקא מינה שאם נסתפק אם בירך אם לאו חוזר ומברך כל הברכות אע''ג דליכא מדאורייתא אלא ברכה א'. יד אהרן. (ועי' בס' אליהו רבה התפלה שיאמר קודם ברכת התורה): ג ב בד''ת. ודוקא בכותב ספרים לעצמו דרך לימודו ומבין מה שהוא כותב אבל סופר שמעתיק ספר ואינו מבקש להבין מה שהוא כותב א''צ לברך וה''ה אם כותב אגרת שלומים אף שכותב איזה פסוקים א''צ לברך. מ''א וט''ז: ג לברך. דהרהור לאו כד''ד. לפ''ז יש ליזהר לאותן לומדים בעיון מתוך הספר שיזהרו להוציא קצת ד''ת בפה אחר הברכה: ה ד בנו. כ' באגרת הרמב''ם דגם הגר יוכל לברך כן מ''א ע''ת. וצ''ל ולומדי תורתך לשמה ב''ח ושכנה''ג ויכוין להתפלל על בניו שיהיו לומדים וכן בולא ניגע לריק ולא נלד לבהלה: ו ה וי''ו. דברכה אחת היא דאילו היתה ברכה בפ''ע היתה פותחת בברוך ואף על גב דסמוכה לחברתה היא מ''מ כיון דברכות קצרות הן ה''ל לפתוח בברוך מידי דהוי אברכת הבדלה שפותחת בברוך אע''פ שהן סמוכות כיון שהן קצרות והי''א ס''ל דשאני ברכת הבדלה שאינן סמוכות שאם רצה אומר כל א' בפ''ע. עמ''א: ו בוי''ו. כי בזה יצאנו ידי כל הדיעות אבל אם תאמר בלא וי''ו הוי הערב נא ברכה בפ''ע והוי הפסק לאותה דיעה שס''ל ברכה אחת היא והאר''י ז''ל הי' אומר שברכה בפ''ע היא והיה עונה אמן אחר לעסוק בדברי תורה ואפ''ה היה אומר והערב בוי''ו ספר נגיד ומצוה וכ''כ היד אהרן דלא כפר''ח ע''ש בל''ח אות פ''ג כתב לענות אמן אחר לעסוק בדברי תורה ספיקא הוי עשכנה''ג ובתשובת מטה יוסף ח''ב סימן ס': ז ז מיד. ואז פוטרת לימוד של כל היום ודוקא בברכת אהבה רבה צריך ללמוד מיד דלא הוי עיקר ברכה לברכת התורה אלא לק''ש איתקן. אבל ברכת אשר בחר בנו וברכת לעסוק בתורה שנתקנו עיקר לברכת התורה היא פוטרת כל היום ר''י ועט''ז: ח ח ק''ש. די''ל דק''ש הוי כדברי תפלה וב''י הוכיח סברא זאת מדאיצטריך הירושלמי שפסק והוא ששונה על אתר. ר''ל אם ילמד מיד הלא בלא''ה לומד תורה במה שקורא ק''ש אלא ודאי דלא הוי כד''ת: ט ט התורה. ומותר לאומרו אפילו קודם אור הבוקר דלא כהרש''ל שאוסר מטעם שאין נשיאות כפים בלילה דמטעם לימוד אנו אומרים אותו ולא מטעם נשיאות כפים. מ''א: י י לחזור וללמוד. משמע דמי שאין דרכו ללמוד ונמלך ללמוד צריך לברך מ''א וט''ז פסק דאפי' מי שאין דרכו ללמוד אין צריך לברך ע''ש ועי' פר''ח ומ''ש עליו היד אהרן: יא יא נהגו. ול''ח כתב שרבו מהר''י גינצבורג נהג לברך כשישן ביום. מ''א: יב יב ישן. ואם נעור כל הלילה כהשאיר היום צריך לברך שלא היה דעתו לפטור רק ליום א'. מ''א: יג יג בינה. ובכתבים ובזוהר איתא שיכול לומר הנותן לשכוי בינה מיד אחר חצות. וכ' המ''א ונ''ל דוקא אם שמע קול תרנגול ומ''מ טוב ליזהר לכתחלה וכתב ע''ת דבדיעבד יצא וא''צ לחזור ולברך ביום: יד יד התורה. דהא חייבת ללמוד דינין שלהם ועוד דחייבת לומר פרשת הקרבנות כמו שחייבת בתפלה אם כן קאי הברכה ע''ז. ב''י