י

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הַצִּילֵנִי מִכָּל מִינֵי טָעוּת וּסְבָרוֹת שֶׁקֶר. בְּעִקָּר מַה שֶׁרֹב בְּנֵי אָדָם טוֹעִים בְּעַצְמָם וְסוֹבְרִים שֶׁנַּפְשָׁם אֵינָהּ קְדוֹשָׁה מִשָּׁרְשָׁהּ. וְלָכֵן קָשֶׁה לָהֶם לָשׁוּב אֵלֶיךָ, יְהֹוָה, לִהְיוֹת אִישׁ צַדִּיק אוֹ אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת כְּמוֹ שְׁאָר צַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, כַּאֲשֶׁר מֻרְגָּל בְּפִי אֲנָשִׁים לוֹמַר. אוֹ שֶׁמְּסַפְּרִין מֵאִישׁ צַדִּיק, אוֹ מֵאִישׁ כָּשֵׁר וְיָרֵא בֶּאֱמֶת, וּמַתְחִיל לְהִתְעוֹרֵר בָּהֶם הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה גַּם כֵּן לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁיִשְׂרָאֵל עַם קָדְשֶׁךָ מְּלֵאִים מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה וְהִתְקָרְבוּת אֵלֶיךָ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד. אַךְ הַרְבֵּה אוֹמְרִים אַחַר כָּךְ תֵּכֶף, מִי יָכוֹל לְהִתְדַּמּוֹת לָזֶה הָאִישׁ הַצַּדִּיק וְכוּ’ כִּי הָיָה נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה מִנְּעוּרָיו. תְרַחֵם עָלַי וְתַרְחִיקֵנִי מִדִּבּוּרִים וּסְבָרוֹת כָּאֵלֶּה, כְּאִלּוּ צִדְקַת הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים הוּא רַק מִצַּד הַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מִתּוֹלְדוֹתָם, אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת אֵינוֹ כֵּן, כְּמוֹ שֶגִּלִּיתָ לָנוּ עַל יְדֵי צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים. וְנִזְכֶּה לְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת בְּדִבְרֵי הַצַּדִּיק אֲשֶׁר גִּילָה בְּרַחֲמֶיךָ, כִּי עִקַּר צִדְקַת הַצַּדִּיק הוּא רַק עַל יְדֵי יְגִיעָתוֹ וְטִרְחָתוֹ בַּעֲבוֹדָתְךָ תִּתְבָּרַךְ, כַּמָּה וְכַמָּה שָׁנִים הַרְבֵּה, כַּאֲשֶׁר רַק אַתָּה יוֹדֵעַ, כַּמָּה שֶׁהִתְגַּבֵּר וְהִתְחַזֵּק בְּכָל פַּעַם, וְלֹא הֵנִיחַ אֶת עַצְמוֹ לִפּוֹל בְּשׁוּם אֹפֶן. וְכַמָּה הִרְבָּה בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים לְפָנֶיךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁזָּכָה לְמַה שֶׁזָּכָה. וְזַכֵּנִי לֵידַע בֶּאֱמֶת וּלְהַאֲמִין בְּלֶב שָׁלֵם, שֶׁכָּל אָדָם, וְאַף אֲנִי, יָכוֹל לִהְיוֹת כְּמוֹתָם, כִּי הַבְּחִירָה חוֹפְשִׁית כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: “כֶּתֶר שֵׁם טוֹב מֻנָּח” וְכוּ’. וּבֶאֱמֶת עִנְיַן הַטָּעוּת הַזֶּה שֶׁסּוֹבֵר אֲנִי שֶׁנַּפְשִׁי אֵינָהּ קְדוֹשָׁה מִשָּׁרְשָׁהּ, וּמֵחֲמָת זֶה אֵינִי מִתְגַּבֵּר לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים, כָּל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת. שֶׁמִּשָּׁם בְּחִינַת הַחִלּוּף שֶׁנֶּחְלַף בֵּן הַמֶּלֶךְ לְבֵן הָעֶבֶד, כְּמוֹ שֶׁהֶאָרְתָּ עֵינֵינוּ בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת. מֵחֲמָת הַחִלּוּף הַזֶּה הוּא נָפַל לְמָקוֹם שֶׁנָּפַל, וְהָלָךְ בִּדְרָכִים לֹא טוֹבִים, עַד שֶׁהָיָה מְסֻפָּק בְּעַצְמוֹ אִם הוּא בֶּן הַמֶּלֶךְ אוֹ בֶּן הָעֶבֶד. אַתָּה לְבַדֶּךָ יוֹדֵעַ, מַלְכִּי, שֶׁכְּמוֹ כֵּן הוּא אֶצְלִי, וּבְכָל אָדָם הָרָחוֹק מִמְּךָ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בִּפְרָט בְּתֹקֶף סוֹף הַגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה. שֶׁהִתְגַּבֵּר הַבַּעַל דָּבָר מְאֹד מְאֹד עַד שֶׁכַּמָּה בְּנֵי אָדָם, וְכֵן אֲנִי הַרְבֵּה, מְיָאֲשִים אֶת עַצְמֵנוּ, כְּאִלּוּ נַפְשֵׁנוּ אֵינָהּ מְסֻגֶּלֶת כְּלָל לַעֲבוֹדָתְךָ הַשֵּׁם. רַחַמֶנִי שֶׁאֵדַע בֶּאֱמֶת שֶׁכָּל זֶה הוּא רַק פִּתּוּי הַיֵּצֶר, הַצִּילֵנִי מִפִּתּוּיָו הָרָעִים. וְאָנָּא, יְהֹוָה, הוֹשִׁיעָה נָא וְזַכֵּנִי בֶּאֱמֶת לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁנֶּפֶשׁ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל גְּבוֹהָה וִיקָרָה מְאֹד מְאֹד, וְכֻלָּנוּ בְּחִינַת בְּנֵי מְלָכִים, וִיכוֹלִים אָנוּ לִזְכּוֹת לְמַדְרְגוֹת גְּבוֹהוֹת וּקְדוֹשׁוֹת מְאֹד כְּמוֹ כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים. וְאֵדַע כִּי גַּם עֲלֵיהֶם עָבְרוּ מַחֲשָׁבוֹת וַחֲלִישׁוּת הַדַּעַת כָּאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה. אַךְ הֵם הָיוּ מַשְׂכִּילִים לִבְלִי לְהָנִיחַ לְהַטְעוֹת אוֹתָם, וְהִתְגַבְּרוּ וְהִתְחַזְּקוּ מְאֹד עַד שֶׁזָּכוּ לְמַה שֶׁזָּכוּ - אַשְׁרֵי לָהֶם. זַכֵּנוּ בְּכֹחָם, לָלֶכֶת בְּדַרְכָּם הַקְּדוֹשָׁה, וְנִזְכֶּה לְקַיֵּם בֶּאֱמֶת הַכָּתוּב “וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי יְהֹוָה”: “יְהֹוָה הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ”: