ב.

צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁלֹּא יִרְצֶה בְּשׁוּם שְׂכַר עוֹלָם הַבָּא בִּשְׁבִילָהּ, אֶלָּא שֶׁיַּזְמִין לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִצְוָה אַחֶרֶת בִּשְׂכַר מִצְוָה זֹאת, כִּי הוּא נֶהֱנֶה מֵהַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ. וְעַל־יְדֵי זֶה יוּכַל לֵידַע מַה שֶּׁנִּגְזַר עַל הָעוֹלָם, וְאִם הוּא קֹדֶם גְּזַר דִּין אוֹ לְאַחַר גְּזַר דִּין, וְעַל מִי וָמִי נִגְזַר הַדִּין חַס וְשָׁלוֹם. וְיוֹדֵעַ אֵיךְ לְהִתְפַּלֵּל עֲבוּר הָעוֹלָם, כִּי לְאַחַר גְּזַר דִּין צְרִיכִין הַצַּדִּיקִים לְהַלְבִּישׁ תְּפִלָּתָם בְּסִפּוּרִים. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה מֵהַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ הַנִּזְכֶּרֶת לְעֵיל (ה, ב).