כ.

עִקַּר מַעֲלַת הַבְּכִיָּה הוּא כְּשֶׁהַבְּכִיָּה מֵחֲמַת שִׂמְחָה וְגִילָה. וַאֲפִלּוּ הַחֲרָטָה טוֹב מְאֹד שֶׁתִּהְיֶה מֵחֲמַת שִׂמְחָה, שֶׁמֵּרֹב שִׂמְחָתוֹ בַּשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא מִתְחָרֵט וּמִתְגַּעְגֵּעַ מְאֹד עַל שֶׁמָּרַד נֶגְדּוֹ. עַד שֶׁיִּתְעוֹרֵר לוֹ בְּכִיָּה מֵחֲמַת שִׂמְחָה (קעה).